שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.
תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.
אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.
אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים.
היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
אני מכיר מישהי שתמיד הגיעה לחיכוכים במקומות עבודה כי התקשתה לקבל מרות של מעסיקיה. בעיקר כאשר לא העריכה את המנהל או מנהלת שלה. לעיתים היא צדקה בחוסר הערכה שלה, כי המקצועיות שלה הייתה גדולה יותר ולפעמים היא התקשתה עם המרות כאשר לא הבינה את ההיגיון שבהנחיות ולפעמים רק מתוקף המעמד הלא נוח להיות כפופה לאחרת.
הנטייה הטבעית של רובינו, היא לא לרצות להיות כפופים למישהו אחר. אפילו אם רציונלית אנחנו יודעים שצריך לעבוד אצל מישהו, רגשית אנחנו לא נוחים להגיד שאנחנו משרתים מישהו. בעיקר בעברית. יש קונוטציה שלילית למונח לשרת אלא אם זה משהו דתי. בסופו של דבר אנחנו יודעים שאפילו אם אנחנו עצמאיים, אנחנו משרתים את לקוחותינו. שימו לב שבעברית אפילו המילה "לקוח", היא מהשורש "לקח".
פוליטיקאים ונבחרי ציבור, אולי לא מתנהגים כמשרתי ציבור אלא מורמים מעם, אבל הם לא פחות משועבדים. שחקנים, מוזיקאים, סופרים, כולם משרתים את דעת הקהל. למרות שהמרחק בין לשרת מישהו או תחת מישהו לבין להשתעבד למישהו הוא מרחק גדול, התחושה היא שלשרת מישהו או לתת מענה למישהו, היא השתעבדות. למרות, שאפיקטטוס היה טוען שכולנו משתעבדים אבל נגיע לזה אח"כ בציטוט.
אבל לפני שנגיע לציטוט, אפשר גם ללמוד כמעט את אותה חוכמה מתוך שיר של גאון אחר, זוכה פרס נובל לספרות, בוב דילן. אולי לא אחד משיריו הגדולים, אבל בהחלט בעל מסר סטואי מעניין.
השיר נקרא you gotta serve somebody ולהלן כמה שורות מתוך השיר בתרגום חופשי שלי:
אולי אתה שגריר באנגליה או בצרפת
אולי תאהב להמר, אולי תרצה לרקוד
אולי אתה אלוף העולם במשקל כבד
אולי את אשת חברה עם מחרוזת ארוכה של פנינים
אבל אתה תצטרך לשרת מישהו, כן
אתה תצטרך לשרת מישהו
ובכן, זה יכול להיות השטן או שזה יכול להיות האל (the lord )
אבל אתה תצטרך לשרת מישהו…
ייתכן שאתה פועל בניין שעובד על בית
יכול להיות שאתה גר באחוזה…
אולי יש לך רובים ואולי אפילו טנקים
יכול להיות שאתה בעל הבית של מישהו, אולי אפילו בבעלותך בנקים
אבל אתה תצטרך לשרת מישהו, כן
אתה תצטרך לשרת מישהו
ובכן, זה יכול להיות השטן או שזה יכול להיות האל (the lord )
אולי אתה מטיף עם הגאווה הרוחנית שלך
יכול להיות שאתה חבר מועצת העיר שלוקח שוחד מהצד
אולי אתה עובד במספרה, אולי אתה יודע איך לספר שיער
אולי את המאהבת של מישהו, אולי את היורשת של מישהו
אבל את תצטרכי לשרת מישהו
כן, אתה תצטרכי לשרת מישהו
ובכן, זה יכול להיות השטן או שזה יכול להיות האדון
אבל אתה תצטרך לשרת מישהו
אולי תרצה ללבוש כותנה, אולי תרצה ללבוש משי
אולי רוצה לשתות וויסקי, אולי רוצה לשתות חלב
אולי תרצי לאכול קוויאר, אולי תרצי לאכול לחם
ייתכן שאתה ישן על הרצפה, ישן במיטת קינג סייז
אבל אתה תצטרך לשרת מישהו, כן
אתה תצטרך לשרת מישהו
ובכן, זה יכול להיות השטן או שזה יכול להיות האדון
אבל אתה תצטרך לשרת מישהו
קצת קיצרתי את השיר. אבל הבנתם את הרעיון. אני לא בטוח שכולם יסכימו עם דילן שבהכרח נצטרך לשרת מישהו. כמו שאמרנו לפחות לא רגשית. נושא שדילן לא נגע בו בשיר, אבל אני אעלה אותו לשאלה, האם אנחנו משרתים את הילדים שלנו את הורינו או בני בנות זוג? נשאיר את זה כרגע פתוח, נעבור לציטוט של אפיקטטוס ולאורו, נחזור קצת לדילן.
אז ככה:
המדריך של אפיקטטוס פרק יד' (2): "רוצה אתה שילדיך, אשתך ורעיך יאריכו ימים לעד, אינך אלא כסיל. שהרי מבקש אתה שדברים שאינם תלויים בך יהפכו לתלויים בך, ומה שאינו שלך יהפוך לקניינך. בדומה לכך אם תרצה שעבדך לא יחטא, אינך אלא שוטה; כי מבקש אתה שהרע לא יהא רע אלא משהו אחר. ואם תרצה שלא לנחול אכזבה בתשוקותיך, הרי הדבר נתון אך ורק בידיך. פעל איפא בדברים שבכוחך לפעול. אין אדם אדון לזולתו, אלא מי שבידו הסמכות להעניק לו או ליטול ממנו את הדברים הרצויים או שאינם רצויים בעינו. ובכן, הרוצה להיות בן חורין לא יהיה להוט אחר דברים, ולא ימלט מדברים התלויים באיש אחר. אחרת ישתעבד על כורחו."
הציטוט של אפיקטטוס קצר אבל לעניין. ראשית ההגדרה: האדון הוא זה שבידיו הכוח להוציא אל הפועל את מה שהאחר רוצה, או לבטל את מה שהאחר רוצה. אם אני תלוי במישהו אחר, הוא אדוני. אם באפשרותו למנוע ממני משהו שאני רוצה, שוב, הוא אדוני.
אם כן, אומר אפיקטטוס כל מי שרוצה להיות אדם חופשי לא צריך לרצות בכלל משהו שבשליטת אחרים, או במילותיו של המתרגם המעולה פרופ' נתן שפיגל ז"ל, "לא יהיה להוט אחר דברים". המינוח שבחר פרופ' שפיגל הולם את הפילוסופיה הסטואית כי הוא גם מניח מתינות. לא להיות להוט אחר דברים חיצוניים. אפיקטטוס מוסיף ואומר גם לא להימלט מדברים התלויים באיש אחר, כי אפיקטטוס יודע שאנחנו חיים בחברה עם מערכות יחסים ואי אפשר להימלט מלשרת מישהו אחר.
לפני הציטוט אמרתי שאפיקטטוס היה טוען שאנחנו כולנו משתעבדים. שימו לב שבקטע שהקראתי הוא אומר שאם נרצה לא לנחול אכזבה בתשוקותינו, הרי הדבר נתון רק בידינו. רוב האנשים משתעבדים למשהו או למישהו בהקשר הזה.
אם המכרה שלי שהזכרתי קודם הייתה מכירה את דברי אפיקטטוס, היא הייתה מבינה שאל לה להימלט מלהיות תלויה באחר, אלא ללמוד לנהל את עצמה. אולי היא יכולה היתה להאזין לדילן שאומר שלא משנה אם את המאהבת של מישהו או היורשת של מישהו בכל מקרה, את תשרתי מישהו. כי בסופו של דבר, הדבר היחיד בשליטה מלאה שלנו, זה כישורי השיפוט והחשיבה שלנו, זו הבחירה שלנו.
נקודה נוספת:
דילן מרחיק מעבר לממלכת האדם ואומר שנשרת מישהו בהכרח אם זה השטן או האל דילן אומר THE LORD. אנא תרשו לי פרשנות חופשית והתאמה לסטואיות, השטן הוא בעיני השעבוד לדברים החיצוניים ויותר מכך לתפיסות שגויות. השטן הוא זה שמטעה אותנו לחשוב דברים לא נכונים ולא הולמים למציאות. לפייק ניוז. כולנו מקבלים רשמים שגויים מהמציאות, אלא שבאמצעות שיכלם בוררים אותם ולא מקבלים הכל כאמת, פועלים בחוכמה. אלא שמקבלים כאמת דברים שגויים, משרתים את השטן שהטעה אותם. השטן הוא זה שגורם לנו לחשוב שאנחנו יודעים, הוא זה שגורם לנו להיות יהירים.
האל, הוא כבר נתון לאמונה האישית שלכם. אם תרצו במובן הקלאסי מסורתי. אני מעדיף את התפיסה הסטואית שהאל הוא היקום כולו ולא מחוצה לו.
כמו שאיינשטיין אמר, שאלוהים שלו הוא האלוהים של שפינוזה. שגם כן חשב כמו הסטואים שהאל הוא היקום כולו. אז אם אנחנו משרתים את האל, אז למעשה המשמעות של לשרת את האל היא להיות כפופים לחוקי הטבע. לחיות על פי הטבע כפי שטענו הסטואים - זו הדרך אל האושר. השכל צריך בניגוד להטעיה של השטן, לבחון בדיוק את מקומנו במציאות, בטבע ובחברה ולהבין שאנחנו חלק מהטבע והחברה וצריכים לחיות איתם בשלווה. לכך התכוון אפיקטטוס בתחילת הציטוט שמי שרוצה שיקיריו יחיו לנצח, הוא כסיל. כי הוא לא מקבל את דרך הטבע.
לסיכומו של דבר, גם אפיקטטוס וגם דילן אומרים לנו שבהכרח יהיה מי שיהיה בידיו הסמכות ליטול ממני משהו שאני רוצה או יחזיק בידיו משהו שאני רוצה, כפי שהגדיר את זה אפיקטטוס, או בפשטות של דילן נהיה חייבים לשרת מישהו. אפיקטטוס גם מרחיב וממחיש לנו שאנחנו חיים על פי הטבע ובהכרח בחברה עם יחסי גומלין כאלה ואחרים. אז מי שלא נוח לו עם התחושה שהוא משרת מישהו אחר, צריך לחשבו על זה שוב כי כמו כל דבר בסטואיות, התפיסה שלנו תלויה בנו. יש לנו יכולת לבחור איך אנחנו רואים את הדברים- מבלי לשקר לעצמנו. אפשר לבחור לראות בכך שתמיד יהיה מי שנצטרך לענות לו. אז ההתנגדות לכך, רק מזיקה ולא מועילה. תחשבו על זה…
תודה שהאזנתם. נפגש בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב.
Comments