פרק 217 ככה זה
- לפני 11 דקות
- זמן קריאה 7 דקות
שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- הפודקאסט על הפילוסופיה הסטואית. שמי ברק קידר. אני יועץ פילוסופי, מלמד פילוסופיה סטואית. היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
ראיתי פוסט שהגיבה עליו העיתונאית יפעת גליק. הפוסט הוא של הקומיקאי אלי פיניש. הוא כותב:
ניצחנו לא ניצחנו כמה קישקושים וציקצוקים לא יודע מה איתכם אבל.. אני רואה צבא שעשה הוליווד אני רואה עם שפתח בירה בממד אני רואה איראן המומה תקראו לי אופטימי אבל אני לא היחיד עם ישראל חי 🇮🇱🙏❤️
יפעת גליק כתבה על זה: "למעשה אלי פיניש חי בסרט". כתבה ולא הוסיפה.
מה אתם אומרים? חי בסרט או מחזיק בגישה נכונה לחיים?
יש כאלה שהם פסימיים. יש אופטימיים. יש שאומרים "זה מה שזה". הבעיה עם האמירה "זה מה שזה" היא שזו טאוטולוגיה לוגית. כלומר, פשוט חזרה על מילים ואין פה משמעות או אמירה על העולם. אבל זה לא אומר שזו לא אמירה נכונה.
המדען הפופולרי ניל דגראס טייסון אמר: "הדבר הטוב במדע הוא שהוא נכון בין אם אתם מאמינים בו ובין אם לא.". שזה כמו לומר, "זה מה שזה".
אנחנו לא מדענים, לכן נסתכל על הגישה הפילוסופית. בסופה יש גם עצה. אבל נתחיל עם קליאנתס, ראש האסכולה השני של הסטואיות. הוא מצוטט גם על ידי אפיקטטוס וגם על ידי סנקה. במכתב 107 כותב סנקה:
" על כן נקבל נא את הפקודות במרץ ובנכונות, לא נערוק מהמסלול הזה של תבל יפהפייה, שארוג בה כל אשר נסבול. נפנה אל יופיטר, הקברניט המנווט את התבל, כפי שפנה אליו קלאנתס שלנו בחרוזיו היפים, שהרשיתי לעצמי לתרגמם ללשוננו
נהג אותי, הו אב ושליט מרומי שמים, אל אשר תחפוץ. ללא היסוס אציית, הנני. חזק סירובי להיאנח וללכת אחריך, לסבול כמו רשע מה שהותר לי הטוב. הגורל מנהיג את הרוצה, גורר את הממאן.
כך עלינו לחיות, כך לדבר. הגורל ימצא אותנו מוכנים ונמרצים. גדול נפש האיש שנכנע לגורל, חלש ושפל הנאבק, הבוז לסדר העולם ומעדיף לתקן את האלים מלתקן את עצמו."
אני אדגיש שוב את הגורל מנהיג את הרוצה, גורר את הממאן. כי למרות איך שזה נשמע, לא מדובר בפטליזם. לקבל בהכנעה. הוא בכל זאת מתייחס פה לרצון שלנו. והסיום של סנקה במכתב הזה הוא שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו. אז זה לא פאסיבי.
אלבר קאמי, שלא היה סטואי, כתב יפה: "האמת, כמו האור, מעוורת. השקר, לעומת זאת, הוא שקיעה יפהפייה המאירה כל דבר."
קאמי מרמז שהמציאות (האמת) היא קשיחה ולעיתים קשה לעיכול, בעוד שהאמונות שאנו ממציאים לעצמנו נועדו לרכך את המפגש איתה. אבל זו שקיעה שמאירה? מעניין לא?
כאשר אני אומר "זה מה שזה", זה במובן שזו המציאות. אני גם אומר, לא לשקר לעצמנו. אבל זה לא רק זה. מרקוס אורליוס כתב ב 2.15:
""הכול הוא כפי שיפוטך". ברורים הדברים אשר נאמרו למוֹנִימוֹס הקיני; ברורה אף תועלתו של הנאמר, אם אך יבין אדם את תמצית העניין כל עוד טמונה בו אמת".
כלומר אנחנו צריכים לוודא שהשיפוט שלנו נכון. להקפיד על היושרה האינטלקטואלית שלנו מול המציאות.
אפיקטטוס אמר בספר השיחות 1.12.15:
"ובכן, כלום נאמר שדווקא בתחום זה, התחום הגדול והחשוב ביותר, כלומר בתחום החרות, מותר לי לרצות באקראי גרידא? בשום פנים לא! תכלית ההדרכה היא בדיוק שהאדם ילמד לרצות כל דבר כמות שהוא קורה. ואיך קורים דברים? כמו שקבע הקובע. הוא הוא שקבע שיהיו קיץ וחורף, שפע ומחסור, מידות טובות ומידות רעות וכל ההפכים כיוצא בהם — הכל לשם ההארמוניה ביקום, ולכל אחד מאתנו הוא נתן גוף ואברי הגוף, נכסים ורעים."
אפיקטטוס רואה חשיבות גדולה - עבור החירות שלנו לרצות את מה שקרה כפי שהוא קרה, כי זה חלק מהארמוניה בטבע. ככה דברים הסתדרו.
מבחינת אפיקטטוס, חופש רצון הוא לא חופשי מהגורל. למעשה חופש הרצון, הוא יכולת לבחור מבין אפשרויות שנתן לנו הגורל. זה נקבע מראש ואנחנו יכולים לבחור. זה אומר, שאין לנו חופש רצון על הנסיבות שלא תלויות בנו, או אפשרויות עתידיות בלתי מגבלות. מדובר גם בחופש מלהיות מוגבלים על ידי הטעויות והיצריים הנובעים מהאמונה שנסיבות כאלו חייבות להשפיע על רצונו של האדם או לעכב אותו. פה הכוח שלנו. שהנסיבות לא משפיעות על הבחירה.
במכתב 123, כותב סנקה:
"איש אינו יכול להחזיק בכל מה שהוא רוצה; אך בכוחו לא לרצות את מה שאין לו, ולהפיק בשמחה את המיטב ממה שמזדמן בדרכו."
הטייס האמריקאי סטוקדייל שנשבה בצפון ויאטנם לאחר שהמטוס שלו הופל, כתב בספר:
"האם הייתי קורבן? לא כאשר הייתי מעורב לחלוטין, נכנסתי לחיים של אחדות עם חבריי לנשק, עזרתי לאחרים וקיבלתי מהם עידוד. פעמים רבות כל כך מצאתי את עצמי לוחש לעצמי, לאחר חילופי מסרים מלהיבים באמצעות נקישות על הקיר: 'אני נמצא בדיוק במקום אליו אני שייך; אני נמצא בדיוק במקום בו נועדתי להיות'." (סטוקדייל, 1995, עמ' 63)
סטוקדייל, בעקבות עצתו של אפיקטטוס, אימץ את מציאות כליאתו והתעלה מעל אתגרי המצב. מאוחר יותר הוא הודה לגורל על שנתן לו את ההזדמנות ללמוד מחוויית המאסר.
סטוקדייל הוכיח שלא מדובר בקבל גורל פטליסטית. גם פיתגורס כתב על קבלת הגורל. הוא אמר:
"כל צער שגורל האלים עשוי לשלוח לנו כאן, שָׂא בְּסֶבֶל, כל מה שעלול להכות בך, בסבלנות ללא מירמור; להקל עליו, ככל שתוכל, מותר הדבר, אך שים לב כי הגורל לא הועיד משברים רבים מדי לטובים." – (פסוקי הזהב של פיתגורס)
החלק שמאפשר לנו לעשות בחירה, הוא החלק שלא משתומם ו\או מתפלא שדברים קורים. אלא מקבל אותם מרגע שקרו. רק אז אפשר לעשות בחירה חופשית.
משהו שלכאורה לא נראה קשור, אבל אנא תזרמו. במכתב 94 כותב סנקה: מי ילבש בגדי אצולה אם אף אחד לא יראה אותו? מי יערוך שולחן בכלים יוקרתיים אם הוא אוכל לבד? אף אחד לא מתייפה לעיני עצמו בלבד, אנשים מתייפים אפילו לעיני זרים. "אבל הוא מרחיב את שלל מגרעותיו לפי המניין של המוני צופיו". סנקה אומר פה, שכאשר אנחנו עושים משהו על מנת שיראו שעשינו, אנחנו למעשה מגדילים את המגרעות שלנו. ואז הוא כותב:
"ככה זה. מעריצים ועדים למעשה מדרבנים את כל שיגעונותינו. תבער את תשוקותינו אם את הרצון להציגן תבער. רדיפת כבוד, מותרות, העדר ריסון – צריכים במה. תרפא אותם אם תסתירם.".
בספר שלו על קוצר החיים, הוא הוא כותב 1.4:
"כך הם פני הדברים: לא חיים קצרים ניתנו בידינו אלא במו ידינו אנו מקצרים אותם, ואין חיינו דחוקים אלא שאנו נוהגים בהם בפזרנות. כשם שנכסים עצומים ואדירים, אם התגלגלו לידי בעלים גרועים מתכלים כהרף עין, ואילו נכסים צנועים ככל שיהיו, אם הופקדו בידי שומר טוב מתרבים בניהולו הנבון — כך מתפרשׂים חיינו על פני זמן רב מאוד למי שנערך להם כהלכה".
אלה שתי דוגמאות מדברי סנקה כשהוא מתחיל באותו אופן שני נושאים שונים.
המתרגמים שונים. את "על קוצר החיים" כפי שציטטתי, תרגם אברהם ארואטי. את מכתב 94 תרגמה דבורה גילולה. אצל ארואטי הציטוט מתחיל ב: "כך הם פני הדברים". במכתבים תרגמה גילולה "ככה זה". באותו מקום תרגם אהרן קמינקא את "ככה זה" כ "על אמתת דבר זה תעמוד".
ברוב המקרים, המתרגמים פסחו על הבחירה הסגנונית של סנקה לפתוח משפט או פסקה בצירוף "Sic est" או "Ita est" אף על פי שזה חלק בלתי נפרד מהסגנון שלו. הוא משתמש בזה כמעין חבטה על השולחן – הצהרה קצרה, חדה ונטולת פשרות שמטרתה להעיר את הקורא ולהציב מולו "עובדת טבע" מוסרית.
בשפת המקור (לטינית), הביטויים האלו משמשים כקישור בין תיאור המצב לבין המסקנה הפילוסופית.
השימוש ב-"Sic est" או "Ita est", הוא לא רק קיצור דרך לשוני. עבור סנקה, והסטואים ככלל המציאות היא אדישה לרגשות שלנו. כשהוא פותח ב"ככה זה", הוא מבקש מהקוראים שלו (לרוב לתלמיד לוקליוס) להסכים (Assent) עם המציאות כפי שהיא, מבלי להוסיף לה שיפוטים מיותרים. זהו תרגול סטואי של "ייצוג אובייקטיבי" – לראות את הדבר כמות שהוא, ללא קישוטים.
אחד השירים האהובים עלי שנכתב על ידי מארק נופלר והופיע באלבום המופתי Brothers in Arms של להקת דייר סטריטס (Dire Straits). נקרא "Why Worry". השיר הוא כמט 8.5 דקות, אבל ברובו הוא פריטה אלוהית על הגיטרה כמו שרק מארק נופלר יודע לעשות. המילים המשתלבות נפלא, הן לא רבות.
אנגלית (מקור) | עברית (תרגום חופשי) |
Baby, I see this world has made you sad | יקירתי, אני רואה שהעולם הזה העציב אותך |
Some people can be bad | יש אנשים שיכולים להיות רעים |
The things they do, the things they say | הדברים שהם עושים, הדברים שהם אומרים |
But baby, I'll wipe away those bitter tears | אבל יקירתי, אני אמחה את הדמעות המרות האלו |
I'll chase away those restless fears | אגרש את הפחדים חסרי המנוח הללו |
That turn your blue skies into grey | שהופכים את השמיים הכחולים שלך לאפורים |
Why worry? | למה לדאוג? |
There should be laughter after pain | צריך להיות צחוק אחרי הכאב |
There should be sunshine after rain | צריך להיות אור שמש אחרי הגשם |
These things have always been the same | הדברים האלו תמיד היו אותו הדבר |
So why worry now? Why worry now? | אז למה לדאוג עכשיו? למה לדאוג עכשיו? |
Baby, when I get down I turn to you | יקירתי, כשאני מדוכדך אני פונה אלייך |
And you make sense of what I do | ואת נותנת משמעות למה שאני עושה |
I know it isn't hard to find | אני יודע שזה לא קשה למצוא |
That many people have the same state of mind | שלהרבה אנשים יש את אותו מצב נפשי |
You and I, we're not the only ones | את ואני, אנחנו לא היחידים |
Who have a lonely feeling now and then | שיש להם תחושת בדידות מדי פעם |
המילים These things have always been the same הן סוג של אמירת, "ככה זה". זה שיר פשוט ומלודי מאוד. הוא מלמד אותנו קבלה של הדינמיקה בחיים. אבל הוא לא מתעלם מהכאב ("צריך להיות צחוק אחרי הכאב"), אלא מזכיר שהמחזוריות הזו היא חוק טבע והוא גם מציע נחמה בשותפות גורל ובאהבה וחיזוק הדדי.
אמירת "ככה זה" היא קבלה.
הביטוי "Ita est" (אכן כך / כך הדבר) מופיע לעיתים קרובות גם ביצירותיהם של מחזאים רומאים. אם תאמצו את הביטוי הזה כמוטו אישי, אתם למעשה רותמים סוג מסוים של יושרה אינטלקטואלית. בפועל, אתם אומרים: "אני רואה את העולם כפי שהוא באמת, ללא המסנן של רצונותיי האישיים". ברגע שאומרים ita est, "ככה זה", הדעות מוסטות הצידה; העובדות נותרות. בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מול מציאות לא רצויה – אכזבה, עיכוב, או סתם עקשנותו הגולמית של העולם – כדאי לנסות לומר "ככה זה". או "זה מה יש". זה לא יהפוך את עובדות המצב לטובות יותר, כמובן; לא זו הנקודה. המטרה היא לאמן את עצמכם להכיר במה שישנו, בבהירות וללא הונאה עצמית, לפני שתחליטו מה לעשות הלאה.
לאחרונה נתתי ייעוץ לגברת מקסימה שהגיעה לגיל יפה ומכובד. היא אישה בעלת כוחות ויכולות ועברה לא מעט בחייה. היא הרשימה אותי מאוד והופתעה שהראתי לה איך הסיפור שלה מעיד על הכוח שבה. חלק מהדיון בנינו נסב על סוף החיים. הדבר שהיא עדיין לא התמודדה איתו. לכאורה אצלה הוא קרוב יותר מאשר אצלי. אבל רק לכאורה. כי מי יודע מה יביא הגורל. קראנו ביחד את מכתב 61 של סנקה.
סנקה כותב: " בעודי נכון ללכת מכאן, אני נהנה בשביל זה מן החיים, כי אינני נותן ערך רב למספר הימים שימשכו עוד. קודם שזקנתי השתדלתי לחיים הגונים; עכשיו שזקנתי, אני צופה למיתה הגונה. מיתה הגונה היא מיתה מחפץ לב. התאמץ שלא לעשות דבר כנגד רצונך. מה שמתרחש למסרב כנגד רצונו, איננו הכרח למי שעושה מרצון. האמינה לי, מי שמקבל באהבה מה שמוטל עליו, ניצל מן המרירות שבעבדות מעשות מה שהוא קץ מפניו."
זה במקום להגיד "ככה זה". הקבלה באהבה, מאפשרת לבחור לחיות, לפעול ולעשות.
אם הגעתם עד כאן והקשבתם טוב, זה אומר אתם משקיעים בעצמכם ובהתפתחותכם הרוחנית. אז אני גם מזמין אתכם לאתר שלי stoaisrael.com דרך האתר אפשר לפנות לשיחות ייעוץ אישיות או להירשם לקורס הבא. אתם מוזמנים לעקוב אחרי ברשתות. ואם נתתי לכם ערך, אני אשמח שתשתפו ותפיצו.
אז עד כאן להפעם. תודה שהאזנתם. נשתמע בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב
תגובות