שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- הפודקאסט על הפילוסופיה הסטואית. שמי ברק קידר. אני יועץ פילוסופי, מלמד פילוסופיה סטואית. אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com דרך האתר אפשר לפנות לשיחות ייעוץ או להירשם לקורס הבא. אפשר גם למצוא שם את הקישור לקבוצת המיטאפ שלנו להצטרפות לשיח סטואי בזום ופרונטלי שיהיו בקרוב.
היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
דיברתי על רגשות מטרידים בפרק על העזרה הראשונה הסטואית. אמרתי בתחילת הפרק שהסטואיות היא פילוסופיה שחלק אינטגרלי ממנה הוא האימון. על כן, העזרה הראשונה שהצעתי תהיה יעילה יותר למי שמתאמן מראש. אבל מי שלא, יצטרף להשקיע עוד אנרגיה כדי להתגבר.
בפרק הנוכחי, אנסה להרחיב קצת על התפיסה הסטואית על פי תחומי הלימוד שלה.
יש הרחבה על מה שאני מספר היום בספרו של הפילוסוף הצרפתי פייר הדוט ויש בעוד ספרים. אבל אני לקחתי את ההרחבה היום מהספר של דר' דונלד רוברטסון המתאר את העקרונות הסטואים שהשפיעו על הפסיכותרפיה המודרנית. בעיקר CBT.
אתחיל במה שמתארים מבשרי הפסיכותרפיה של ה CBT שגורם לנו לרגשות טורדניות ומה אומרים על זה הסטואים. כי ההבדל בין הטיפול לבין הפילוסופיה, הוא ההבדל בין לפני ולאחר מעשה. הסטואים אומרים לנו להתאמן והפסיכותרפיה לטפל לאחר שחווינו או לאור התמודדות שיש לנו. אבל גם הסטואים כמו הפסיכותרפיסטים קראו לזה תרפיה כי אנחנו יכולים לטפל בגורמים הללו של הטרדות על ידי האימון שלנו אם כבר קרה. לעיתים נצטרך עזרת בעל מקצוע ולעיתים עבודה על עצמנו עם עצמנו תעזור. אבל זה משהו להתאמן עליו ושיהיה איתכם תמיד.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 תאר דר' אהרון בק אחד ממפתחי ה -CBT את אחד המודלים הבסיסיים של רגש מטריד כמו דיכאון למשל. המודל מתאר שלישיה ראשונית של מחשבות שליליות. בק מצא שדיכאונות נוטים להציג דפוס של מחשבות שליליות ב 3 מימדים: לגבי העצמי, העולם והעתיד. זה נכון גם לחרדות ודאגות. אלברט אליס גם ממבשרי ה-CBT עשה הבחנה דומה בסוף שנות ה-50 שהפכה לבולטת בפסיכותרפיה שקדמה ל-CBT שנקראה REBT והיתה גם מבוססת על עקרונות דומים לסטואיות REBT = Rational emotive behavior therapy טיפול התנהגותי רגשי רציונלי.
ב REBT הבחינו בין 3 קטגוריות עיקריות של אמונות לא רציונליות שאחראיות על טרדות רגשיות ומתקשרים לעצמי, לחיים- כלומר לעולם ובמקום העתיד אליס קבע במודל את הדעה של מישהו על האחרים. אליס טען שמטופלים צריכים להיפטר מדרישות לא הגיוניות שהם משליכים על עצמם על החיים ועל אחרים ע"י אימוץ גישה פילוסופית של קבלה בלתי מותנית. הוא השווה את הרעיון של קבלה בלתי מותנית ב REBT לרעיון הסטואי שמצוי גם בתפילת השלווה. תפילת השלווה היא תפילה שחוברה על ידי ריינהולד ניבור, כומר פרוטסטנטי אמריקאי ופעיל חברתי במאבק לזכויות אדם.
אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,
אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.
התפילה המוכרת מבוססת על הנוסח המקוצר שאומץ בידי ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים. התפילה אומצה על ידי ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים במסגרת תוכנית שנים עשר הצעדים שלהם, ובעקבותיהם בארגוני גמילה אחרים.
הסטואים כמובן הרבה קודם תיארו הבחנה משולשת דומה למימדים של אליס שהזכרתי קודם של העצמי או האני, החיים ואחרים.
בהקשר של תפילת השלווה, הסטואים הם פנתאיסטים כלומר מניחים שהאל הוא הטבע ולא מחוצה לו ומעליו, כמו בתפילת השלווה. אבל גם הסטואים השוו בין הסביבה החיצונית, החיים שלי עצמי ושהעולם- הטבע הוא
משהו שמימי. הטבע, האל, תקראו לזה איך שנוח לכם, אבל החשוב בהקשר הזה שהטבע הוא מקביל לגורל.
הוא מקביל לגורל, כי הפעולות הפיזיקליות שמתרשות בעולם, הם גורליות ולא קשורות לבחירות שלי. הבחנה נוספת לגבי ההבדל בין תפילת השלווה לבין הסטואים. כאשר הכומר ריינהולד ניבור כותב אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה הוא למעשה מפחית מהאחריות שלי. התפיסה התיאולוגית הסטואית שמניחה שהאל הוא הטבע, מעצימה את האדם באחריות שהיא מייחסת לו על אושרו באמצעות הבחירות שהוא עושה. התפיסה, הבחירות והפעולות של האדם, הן אלא שיאפשרו את האושר. גם מי שמאמין באל טרנסצנדנטי הממוקם מעל לטבע, יכול עדיין להנות מתפיסה שיש לו אחריות על האושר שלו. כי 2 התפיסות מקבלות שיש דברים שהם לא בשליטה שלי ויש כאלה שכן. אבל הפרק הזה אנחנו לא עוסקים בתיאולוגיה.
גם מרקוס אורליוס תיאר מודל משולש כזה שהוא מערכת יחסים משולשת:
עם הגוף שאני מאכלס
עם האלוהי שזה הסיבה של כל הדברים המתרחשים כלומר - החיים עצמם, הטבע, הסביבה.
עם האנשים שסביבנו.
כלומר כמו שהפסיכותרפיסטים בק ואליס תארו, העצמי, העולם ואחרים.
בספר ה-8 של "מחשבות לעצמי" כתב לעצמו מרקוס אורליוס: "כז. לשלשה דברים עליך למ ֹצא היחס הנכון: ַלְכִּלי הזה הגופני הסובב אותך, ַלִסּבה האלהית אשר ממנה תוצאות כל המקרים ולאנשים החיים אתך בעולם".
השילוש הזה מתקשר לשילוש נוסף שמהווה את הבסיס ללימוד הסטואי. לכל השיטה למעשה. התחום של פיזיקה, אתיקה ולוגיקה. חשוב לציין שזה לא רק מה שאנחנו מבינים היום כפיזיקה, אתיקה ולוגיקה. המשמעות בעת העתיקה הייתה מעט שונה.
3 התחומים התיאורטיים הללו מתוארים ע"י אפיקטטוס:
"יש שלושה דברים שבהם אדם צריך לממש את עצמו (-כלומר להתאמן) שיהיה חכם וטוב.
הראשון נוגע לרצונות והסלידה, שאדם לא יכשל בהשגת מבוקשו, ושלא יקלע למצב המאוס עליו. השני עניינו בדחפים למעשה והימנעות ממעשה, ובקיצור חובותינו ( כלומר עשיית מה שאדם צריך לעשות), כדי שיוכל לפעול לפי הסדר, לפי ההיגיון, ולא ברשלנות. הדבר השלישי נוגע לחופש מרמייה ופזיזות בשיפוט, ובכלל זה נוגע להסכמות".
בהקשר של ההסכמות, אני רוצה לרגע כפאוסה קטנה להביא ציטוט קטן של פילוסוף אחר מאסכולה אחרת לגמרי האקזיסטנציאליסט הראשון סרן קירקגור כי הוא יעזור לנו להבנה. קירקגור אמר: "קיימות שתי דרכים לטעות (או להתבדות) : האחת - להאמין במה שלא קיים, והאחרת - לסרב להאמין במה שיש."
אומנם זה לא ציטוט סטואי אבל הוא ממחיש שבפילוסופיה עסקו תמיד באבחנה לגבי מה נכון ומה לא והוא רלוונטי יותר מתמיד גם היום.
נחזור לאפיקטטוס.
ההסכמות שהוא מדבר עליהן, הן לגבי השיפוט שלנו אם הוא הולם את המציאות כפי שהיא, כאשר אנחנו עושים את ההבחנות בין טוב לרע. די בדומה למה שאמר קירקגור. הוא דיבר על להאמין או לסרב להאמין. הסטואים דיברו על לתת לרשמים מהמציאות להתקבע כאמונות אצלנו. אם אנחנו מסכימים לשיפוט ומקבלים אותו כנכון אודות המציאות. כמו שקירקגור אמר שהתבדות היא אם מאמינים או מסכימים בלשונו של אפיקטטוס, למשהו שלא קיים. או לסרב לקבל מה שנכון. זאת אומרת שיש קנה מידה אובייקטיבית פיזיקלי במציאות. שאנחנו צריכים להתאים את השיפוט שלנו אליו. אלה ההסכמות שמדבר עליהן אפיקטטוס.
התחומים הסטואים הללו אשר עוסקים ברצונות-או תשוקות שלנו, בפעולות ובשיפוט מתקשרים גם להבחנה בין רגשות, פעולות ומחשבות או לחילופין, השפעה התנהגות ומחשבות כפי שמתואר ב-CBT.
אפשר לתאר אותם כך:
תחום האתיקה בסטואיות מתקשר למערכת היחסים שלנו עם אחרים אם זה פרטניים או כקבוצות. ועם אחת מ-4 המידות הטובות, סגולת הצדק. מה שאפיקטטוס כינה בציטוט שקראתי כרגע תחום הפעולה עניינו בדחפים למעשה והימנעות ממעשה. ב CBT זה יתקשר לתחום של פעולה או התנהגות.
תחום של פיזיקה בפילוסופיה הסטואית מתקשר לעולם כולו, לגורל, לסביבה. ליקום. הוא מתקשר לשתיים מ-4 המידות הטובות, סגולת הגבורה ומתינות. אפיקטטוס תאר אותם כתחום של התשוקות והפחדים לרצונות והסלידה, שאדם לא יכשל בהשגת מבוקשו, ושלא יקלע למצב המאוס עליו. בפסיכותרפיה של ה-CBT התחום המתקשר לרגשות.
תחום הלוגיקה בפילוסופיה הסטואית מתקשר עם הקשר שלנו לאופי שלנו. לטבע שלי עצמי. לרציונל והגיון שלי. מתוך 4 המידות הטובות, התחום הזה מתקשר לסגולת החוכמה המעשית וגם למתינות. השיפוט שלי אודות מה טוב ומה רע. אפיקטטוס תאר אותו כתחום ההסכמה. הדבר השלישי נוגע לחופש מרמייה ופזיזות בשיפוט, ובכלל זה נוגע להסכמות. בפסיכותרפיית הCBT הוא מתקשר למחשבות או קוגניציות.
אחרי שסיבכתי אתכם, אני אפשט.
כי הסטואים מסבירים אבל גם נותנים תקציר כדי שנזכור וזה יהיה לנו בראש באופן שקל יהיה לשלוף מהזיכרון כשצריך -זה בסוף.
תחום הפיזיקה, תחום התשוקה וההימנעות:
זה התחום של התשוקות שלנו. הסטואי מתאמן כדי לשלוט בתשוקות שלו ע"י העברת הפוקוס למה שבשליטה שלו. דהיינו השיפוט שלנו והבחירות שלו. מה שהוא יכול לקחת עליו אחריות מלאה. כאשר שולטים באופן מלא בתשוקות ומאיסות שלנו, פוחתות חרדות. יש פחות חרדות כאשר אנחנו לא נופלים להימנעות מהבלתי נמנע. אין שליטה באחרים ומה שקורה לאחר לא בשליטתי. אם אנסה לשלוט במה שלא בשליטה תהיה לי חרדה שמה כספי יגזל, שמה ילדי יפגע שמה אהובתי תעזוב.
זה להימנע משימוש לא נכון בשיפוט שלנו שהוא כן בשליטה שלנו. זה הדבר הראשון להתאמן עליו על פי אפיקטטוס. השיחות 3.2.3: : "משלושת שדות העיון אלה החשוב ביותר והדחוף ביותר הוא זה העוסק בריגושים עזים, שכן אין ריגושים אלה מתעוררים כי אם במקרים שאדם נמנע מלהשיג את מבוקשו ונקלע למצב מאוס עליו. מצבים אלה הם הגורמים הפרעות, הטרדות, מזל רע, צרות, אבל וקנאה, אלה מביאים את האדם לקנאה וצרות עין. אלה שוללים מאיתנו את היכולת להקשיב לקול השכל."
בפסיכותרפיה ינחו את המטופלים, בהדרגה לשנות את ההתנהגות שלהם. הם לומדים לנהל את ההרגלים שלהם, הרגשות ועוד סימפטומים, לפני שהם מתמקדים בשינוי האמונות הפנימיות שלהם שמביאות למחשבה שיש שליטה במה שאין.
הסטואים ממש האמינו שעד שאנחנו לא שולטים בבחירות שלנו על פי מה שבשליטתנו, אנחנו לא באמת נוכל להקשיב לקול ההיגיון.
תחום התשוקות של הסטואים מצריך קבלה. כי הוא מצריך טיפוח גישה של סוג של אדישות. אפת'יה ביוונית עתיקה. כי זה לא באמת אדישות כמו בעברית. כי זו אדישות כלפי התשוקות שלנו וההימנעויות או הפחדים. מה זה קשור לתחום הפיזיקה?
זה יותר קשור להבנה של הסטואי את הטבע בו הוא חי. של המקום שלך ושלך במציאות. זה עוזר לנו לראות אירועים חיצוניים לנו ודעות של אחרים כחולפים. על כן, הסטואים צריכים להימנע מהיקשרות מוגזמת לדברים שהם לא בשליטה שלנו.
מי שמתרגל ע"י תרגולים שהזכרתי בפרקים קודמים של התבוננות ומבט מעל, הוא נהיה פחות קשור ע"י הסתכלות בתמונה הגדולה יותר, הרחבת התפיסה שלנו להבנת כל העולם לא רק מה שאני רוצה או נמנע ממנו. גם בזמן וגם במרחב הפיזי. הסתכלות כזאת היא הטיפוח של הפחתת תשוקות ופחדים. זו אסטרטגיה של ויסות עצמי של רגשות וטירדות ע"י הסתכלות רחבה יותר מחוצה לי. לא רק מה שאני רוצה או נרתע ממנו. זה מביא לקבלה. הדברים שלא בשליטתי הם כפי שקבע אותם הגורל, הטבע ואני צריך להתאים את עצמי לגורל ולא הפוך. אני צריך לקבל.
זה התרגול הראשון להתמקד בו לפני שעוברים ליחסים שלנו עם אחרים. קודם נטפח קבלה של המציאות הגדולה והאדישה אלינו. כדי להמחיש על פי המציאות הקשה של ישראל אוקטובר 2023, אני אספר שבחרתי להפעיל את המתינות שלי ולהתאמן עליה, בצריכה שלי של חדשות ושל פוסטים ברשתות חברתיות. לא התנתקתי לחלוטין. הפסקתי להיכנס לרשתות החברתיות כמעט בכלל, כי התוכן שם יכול להשתלט וגם הגבלתי את צריכת החדשות שלי לזמן שאני מגדיר. ככה מצד אחד, אני לא מנותק. מצד שני, אני שולט במה שאני צורך ולא נותן לזה להשתלט עלי.
נעבור לחלק השני אתיקה: תחום הפעולה
הסטואי מאמן את עצמו להתנהג ולפעול לאחר שיקול דעת וכוונה ולא בקלות דעת. הוא באופן הולם את נסיבות חייו ומערכת היחסים שלו עם שאר האנשים.
"שדה העיון השני הוא בתחום חובותיו של האדם, שהרי אסור לי להיות חסר הרגשה כאנדרטה (או פסל לצורך העניין), אל עלי לשמור את יחסי הטבעיים והנקנים כאדם המכבד את האלים, כבן, כאח, כאב וכאזרח. " השיחות 3.2.4
תחום האתיקה הסטואי עוסק בעיקרו במערכות היחסים שלנו עם אחרים גם כפרטים וכקבוצות. דהיינו עם המין האנושי ככלל. זאת אומרת שלא מדובר באתיקה של מוסר אחר מלבד היחסים הפרטיים שלי עם המין האנושי. זאת שאלה פרקטית של מה אני בוחר לעשות שיקדם את האושר את השלומות - WELL BEING
אתיקה סטואית היא ניהול עצמי של הכוונות שלנו והפעולות שלנו תוך הפעלת שיקול דעת של מה ראוי ביחס לחברה ולאנשים אחרים.
תחום הפעולה כפי שמוגדר ע"י אפיקטטוס, הוא טיפוח הנטיה החברתית שלי. האדיבות שלי לאחרים. הנדיבות. היחס שלנו לזולת צריך להיות כמו לאחים ואחיות בחכמה, כאשר מתוך 4 המידות הטבות, הרלוונטית פה היא סגולת הצדק. ההוגנות והאדיבות כמו שאמרתי. לתת יד ככל שניתן. מדובר בפיתוח כישורים חברתיים, כישורים תקשורתיים וכדומה.
זה תחום לימוד שאתם צריכים לבחון עם עצמכם את כל התפקידים החברתיים שלכם ואיך אתם נוהגים באופן חיובי בתוך כל אחד מהחובות שלכם לאנשים הסובבים אתכם. לעצמכם, למשפחה גרעינית, לחברים, כשכנים, כישראלים, כבני אדם ועוד ועוד. כדי לתת עוד זווית קטנה על העניין רק אומר, שזה גם קשור לערכים שלכם. לפעול לפי הערכים שמנחים אתכם. אחת הסיבות מדינות דמוקרטיות לא נלחמות זו בזו בשל ערכים משותפים. זה לא מדויק לגמרי, היו עימותים בין מדינות דמוקרטיות, אבל מינימלי מאוד. תאמינו או לא, אבל ב 2005 הוגש ליועץ המדיני של יו"ר הכנסת דאז, מחקר האם יש ממש בטענה שמדינות דמוקרטיות אינן נלחמות זו בזו? הסיכום של המחקר אומר כך: "סיכום הטענה שהתבקשנו לבדוק במסמך זה, הינו שדמוקרטיות אינן נלחמות זו בזו , או כמעט שאינן נלחמות זו בזו , נמצאה נכונה. מנגנונים שונים של תיווך והרגעה, וגם דמיון בשיח הנהוג בין מדינות דמוקרטיות, הם שמונעים את הידרדרותם של סכסוכים, שפורצים באופן טבעי, לכלל מלחמות של ממש". אם ניקח את זה חזרה לסטואים. זאת אומרת שכאשר אנחנו פועלים על פי ערכים נכונים של הסכמה. של אדיבות ועל פי החובות שלנו, אנחנו מעודדים שלום, או לפחות פתרון סכסוכים באופן פחות אלים. על כן, הסטואים היו קוסמופוליטיים. בגלל ההנחה המוקדמת שכל בני האדם הם חברתיים ובעלי יכולת תבונית.
תחום הלוגיקה: תחום ההסכמה
הסטואי מאמן את עצמו להימנע משיפוטים נמהרים. לבחון כל שיפוט באופן לוגי. אפיקטטוס טען שזה תחום האימון שצריך להיות אחרון כלומר סידרתי את תחומי האימון לפי סדר כרונולוגי של אימון. זה צריך להיות בתשומת הלב שלנו לאחר שהתחלנו לשלוט בתחום התשוקה וההימנעות - לאחר תחום הפיזיקה ותחום האתיקה: תחום הפעולה.
או כמו שאפיקטטוס אומר: "שדה העיון השלישי ראוי רק לאלה שכבר מתקדמים. מטרתו היא להקנות לאדם הרגשת ביטחון בדברים שעליהם דיברנו לעיל עד כך, שאפילו במצב של שינה, של שכרות או של מרה שחורה לא יבוא עליו באורח פתאום רושם שלא נבחן כראוי". השיחות 3.25.
אפיקטטוס כאמור מציג את ההתקדמות באימון בשלושת שדות העיון- או התחומים על פי סדר. קודם ללמוד למתן את התשוקות והפחדים לפני שמתאמנים בקשרים חברתיים ראויים ולבסוף ובצר את הרגשות שלנו ושינוי התנהגותי שלנו ע"י אימון על השיפוט שלנו והמחשבות שלנו.
עבור הסטואים ההיבט הכי חשוב של הלוגיקה הוא להפריד את הדעה שלנו בעיקר השיפוט הערכי שאנחנו נותנים לדברים חיצוניים, מהדבר שאליו הם מתייחסים. להפריד את הערך של טוב או רע שאנחנו נותנים לדברים חיצוניים. אנחנו צריכים לראות את העולם כמה שיותר אובייקטיבית מבלי לכפות על העולם את ההרגשה שלנו והשיפוט שלנו.
שלושת תחומי העיון והאימון הללו, הם הבסיס לטיפול התרפי שעושה כל סטואי עם עצמו. מרקוס אורליוס עשה את זה. ואם מרקוס עשה את זה, אז יעזור גם לנו.
בספר השמיני של מחשבות לעצמי מרקוס כותב: "יג. את כל מחשבותיך אתה צריך לבחון תמיד על־פי למודי הטבע, על־פי למודי המוסר ועל־פי למודי ההגיון"
זוכרים שאמרתי שהסטואים אהבו אימון קצר, משפטים קצרים להזכיר לעצמם. את את כל הפרק היום מרקוס קיצר למשפט הזה.
המתרגם הרב ד"ר אהרן קמינקא כתב הערה למשפט הזה אצל מרקוס שנראה נכון להביא כאנקדוטה: "כן מחלק גם סנקה (מכתב 89) את הפילוסופיה ל-3 מקצועות ,ללימודי המוסר, ללימודי הטבע וללימודי ההגיון. והחלוק הזה השתלשל בשינוי קצת דרך החוקרים הערבים לפילוסופיה היהודית בימי הביניים, אשר קבעה סדר למדעי החכמות: הלמודיות, טבעיות, אלוהיות (אמונה רמה, מורה נבוכים). "
נחזור למרקוס שמסביר יפה איך להזכיר לעצמו את העניין בספר 9:
"(6) הסתפק בדברים הבאים: בשיפוט הנוכחי התופס את המציאות; במעשה הנוכחי המיטיב עם הכלל; בהתנהלותך הנוכחית, המקבלת ברוח טובה כל השפעה הנובעת מסיבה חיצונית".
מרקוס פה לא מסדר לפי סדר אימון של אפיקטטוס. הוא מתחיל בלוגיקה- שיפוט נכון של המציאות. בלי להשליך על המציאות את השיפוט הערכי שלו של טוב ורע. תחום הפעולה והאתיקה להיטיב על הכלל במעשה שהוא מתכוון לעשות ותחום הפיזיקה - הוא משתמש במילה קבלה. כל מה שקורה חיצונית לא לחשוב שהוא בשליטה שלי ולקבל.
ולסיום אני רוצה להביא עוד ציטוט אחד ממרקוס אורליוס לימים טרופים שעוברים עלינו.
הציטוט מתחיל כמו במקרים אחרים בספר "מחשבות לעצמי" מרקוס מנהל סוג של דיון עם עצמו. משהו שחשוב שכולנו נעשה.
מהספר ה 4 (49):
"אִתרע מזלי וכך קרה לי." לא זו הדרך, אלא: "בר־מזל הנני, כי דבר זה קרה אותי ועברתיו ללא כאב, לא נחבטתי על ידי ההווה ואינני חושש מפני העתיד לבוא." הן אותו הדבר יכול לקרות לכל אדם, אך לא כל אדם מסוגל לעמוד בו ולעוברו ללא כאב. מדוע אפוא נעדיף לומר 'אִתרע מזלנו' על פני 'שפר חלקנו'? ובכלל, התאמר כי דבר מה צרה הוא לאדם, אף שאינו סוטה מטבעו של אדם? וכלום יֵראה דבר מה בעיניך סוטה מטבעו של אדם, אף שאינו נוגד את רצון טבעו?".
הסטואים רואים את המציאות בחלק שהוא לא בשליטתי והחלק שתלוי בי. בציטוט הזה מרקוס אומר לעצמו "איזה מזל רע מה שקרה לי". אבל אז הוא מתקן את עצמו ואומר, למה להגיד ככה בעצם. הסיבה החיצונית התרחשה. אני יכול לשנות איך אני שופט אותה ולהגיד "איזה מזל יש לי כי שרדתי את מה שקרה".
מרקוס בוחר את זווית השיפוט שלו את המציאות. גם לגבי מה שחיצוני ואין לו שליטה עליו וגם מה שכן. כשהוא אומר איזה מזל שיצאתי ללא פגע. הוא מתייחס ספציפית לכלים שהוא השתמש בהם שעוזרים לו להתגבר על המציאות. הוא עבר ללא כאב, הוא לא נחבט ע"י ההווה והוא לא חושש מהעתיד. כי הוא מתאמן על התפיסה הסטואית שלו. זה לא סתם להגיד איזה מזל שלא קרה לי כלום. זה יותר מזה. זה להגיד מה עשיתי נכון.
זה בסדר להגיד איזה מזל שיצאתי ללא פגע. מרקוס עשה את זה והוא עבר דברים קשים כמו שאנחנו עוברים. לנו יש את החמאס להתמודד, הוא התמודד עם השבטים הגרמאניים האכזריים.
אני יודע שהפרק הזה הוא מורכב יותר מדר"כ. האזינו לו שוב אם צריך וקבלו ממנו מה שתצליחו. בכל מקרה, אני מזמין אתכם לקורסים שלנו. או לשיחות ייעוץ אישיות בהתאם לצורך שלכם.
אז עד כאן להפעם. תודה שהאזנתם. נשתמע בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב.
מרתק ממש