קצת על הפילוסופיה

שורשי הסטואיות נעוצים בפעילותו הפילוסופית של סוקרטס. אך המסע ההיסטורי של הסטואיות החל עם זינון מקיטיון אשר העשיר את ההשפעה הסוקרטית, כמעט מאה שנה לאחר מות סוקרטס. זינון היה סוחר פיניקי מצליח מלרנקה של ימינו, אז נקראה קיטיון. כאשר ספינתו נטרפה אל הסלעים לחופי יוון, הוא ניצל אך נותר חסר כל. הוא הגיע לאתונה ונכנס לחנות ספרים. הוא החל מתעניין בפילוסופיה נשבה בקסמי האנשים שחיו את הפילוסופיה ופתח בי"ס משלו. סטואה משמעותה עמודי השוק, כי בניגוד לבתי הספר האחרים כמו שיסד אפלטון, או אפיקורוס, לזינון לא היה מקום מסודר ללמד והוא האמין שכל אחד מן הרחוב יכול לעסוק בפילוסופיה לשיפור העצמי. כך הסטואה הפכה לאחד מהבתי ספר העיקריים לפילוסופיה בעת העתיקה ומאותה עת המסע המשיך בעליות ומורדות של האסכולה שייסד. ברור כי השפעתה הפילוסופית המשיכה להיות נוכחת בכמה ערוצים שרבים מהם קשה למפות. בתחילת העידן המודרני, הסטואיות זוכה לעדנה מחודשת בחלק משמעותי בפילוסופיה והמשיכה להוות השפעה משמעותית עד ימינו. היא השפיעה על הפילוסופיה של דה קארט ושפינוזה, ויקטור פרנקל, על הנצרות, היהדות, על מדינאיים כגון ג'ורג' וושינגטון שהחזיק בכיסו את ספרו של אפיקטטוס. היא מהווה בסיס ל CBT שהיא טיפול קוגניטיבי התנהגותי- ושיטה מוכח בפסיכולוגיה המודרנית משנות ה80.

לסטואה מונים 3 תקופות עיקריות- הראשונה בתקופת זינון ו 2ממשיכי דרכו, התקופה האמצעית והתקופה המאוחרת שהעיקריים בה הם סנקה שהיה סנטור, מורהו של נירון הקיסר המטורף ומחזאי שהשפיע על שיקספיר, אפיקטטוס שהיה עבד משכיל ששוחרר והחל ללמד סטואיות והאחרון בשרשרת ההוגים הוא מרקוס אורליוס שסיפרו "הרהורים" נכתב לא לפרסום, אלא כתרגיל רוחני שעשה עם עצמו.

הסטואה עברה גלגולים ושינויים לאורח השנים מאחר והיא הושפעה מתפיסות נוספות. לא נרחיב על עיקרי התפיסה רק נאמר שבגדול היא תפיסת עולם כוללנית שמכילה לוגיקה ותורת הכרה, פיזיקה או יותר נכון תפיסה מטאפיזית ואתיקה.

בתקופה הרומית העיסוק היה כמעט בעיקר באתיקה והיא החלק היותר פרקטי של התפיסה. הסטואה היתה מאוד מתקדמת, אפילו במובן שהיו נשים שעסקו בסטואה. לדוגמא פורשיה שהיתה ביתו של קאטו הצעיר סטואיקן בעצמו, שהתנגד ליוליוס קיסר והיתה אשתו של ברוטוס שהתפרסם אצל שיקספיר אמירה "הגם אתה ברוטוס" כאשר התנקש ביוליוס קיסר.

מה היא סטואיות?

היא תפיסה שמניחה שאנחנו צריכים לחיות את חיינו לפי הטבע. כאמור לא חיבוק עצים, אלא לחיות לפי טבע האדם בזיקה לטבע העולם. אשר בבסיסו מורכב מ2 אספקטים, הראשון- אנחנו בע"ח חברתיים ביותר. השני, אנחנו בעלי יכולת היגיון משותף ורציונלי. זה לא אומר שאנחנו הגיוניים ורציונליים בכל עת אפילו לרוב לא.

כך שהסטואיות מניחה שהדרך הנכונה לחיים היא יישום ההיגיון בניהול החיים החברתיים ובכך שיפור חייהם של כלל האנשים.

ישנם 2 בסיסים ליישום פרקטי של הסטואיות: הראשון 4 המידות או ערכים היישומיים, שהם חוכמה מעשית, אומץ או גבורה, מתינות וצדק. חוכמה מעשית מכוונת למה שטוב לך ומה לא טוב לך. אומץ או גבורה הוא לא רק לרוץ לתוך בניין בוער להציל מישהו, אלא לעשות את המעשה הנכון וגם לעמוד למול עוולות. הצדק מנחה אותך מה הוא הדבר הנכון לעשותו בעיקר בהקשר של יחסים עם אנשים אחרים ומתינות מן הסתם מתייחסת לפעולה במידה הנכונה.

הבסיס השני ליישום פרקטי של הפילוסופיה הסטואית, הוא הדיכוטומיה של השליטה. בפשטות מדובר בהבנה שיש דברים שבשליטתנו ויש דברים שאינם. אפשר לחלק כל מה שאנחנו עושים למה שבשליטתנו ומה שלא. כך שעלינו לדאוג רק למה שבשליטה שלנו ולא לדאוג ממה שלא.

הפילוסוף והמורה אפיקטטוס, היה עבד כך שאפילו שמו לא ידוע מאחר והמשמעות של אפיקטטוס היא, "זה שנרכש". הוא היה מאוד חד וישיר בכל הקשור לדיכוטומיה. דוגמא יש בספרו אמירה "נגזר עלי למות. אם זה כעת, אז אמות עכשיו. אם מאוחר יותר, אז אלך לאכול צהריים כי זו העת לארוחת צהרים ולמוות אדאג אח"כ. "

דהיינו, אפיקטטוס אומר, המוות אינו בשליטתנו, ארוחת צהרים כן.

למעשה אפיקטטוס אומר שבשליטתנו – היצרים שלנו, המחשבות, הדעות, התשוקות.

לא בשליטתנו, המוניטין שלנו, הגוף שלנו, הרכוש שלנו. מוזר לחשוב שהגוף לא בשליטתנו, הרי אנחנו פוקדים עליו, נוהגים בו בזהירות ובריאות, אוכלים נכון, שומרים על כושר. אבל עד שמגיע וירוס או שארעה תאונה. אנחנו כן יכולים ואפילו צריכים להיות זהירים, אבל הרבה לא בשליטתנו.

הסטואים אומרים שאנחנו צריכים לכוון את תפיסתנו למעשינו על פי המידות ויכולים לכוון את פעולתינו למטרות, אבל לא להצמיד להם ציפיות. אפשר להתמודד בתחרות הנינג'ה ולהתאמן ולהשתפר ולאכול נכון וכ'ו, אבל אם אושרנו יהיה תלוי בכך ונצפה לזכות ואז יהיה אחר שטוב מאיתנו או שנמעד, אנחנו נתאכזב כי המתחרה שנגדנו, אינו בשליטנו, או אפילו המכשולים, מזג האויר וכ"ו.

למעשה בניגוד לתפיסות הרווחות היום שכמעט בכל חברה גדולה מודדים לאנשים יעדים ותוצאות, מרקוס אורליוס אומר שהאדם נמדד בערך שהוא נותן לדברים ולכוונותיו. בכמה חברות שאתם מכירים שמים את הערכיות החברתית לפני התוצאות ושורת הרווח?

למרות שכיום כבר יש מגמה בחברות גדולות לאחריות חברתית. לדוגמא פניה של חברות להפקת האח הגדול שיפסיקו את הפרסום בתוכנית בשל מתמודד אלים.

גם במערכות יחסים, כולנו רוצים להיות נאהבים, אבל זה לא בשליטתנו אם יאהבו אותנו או לא. אנחנו יכולים להיות אנשים נחמדים, נביע הערכה ואהבה ויחס הוגן ואז אולי יאהבו אותנו בחזרה, אבל זה לא בשליטתנו אם יאהבו אותנו חזרה.

כך שהסטואיים מלמדים את האדם לחיות במצב של שלווה. כל עוד אנחנו פועלים בבטחון שמעשינו ומחשבותינו ראויים, אז נמצא במצב של שלווה.

למרקוס אורליוס יש בספרו 2 מטפורות יפות, האחת מדמה את מצב האדם כצוק עליו נשברים הגלים. הצוק נשאר איתן בשלוותו. השנייה היא מעיין מים זכים, צלולים וטהורים בשל המידות הטובות של האדם. כך שגם אם אנשים אחרים או אירועים שלא בשליטתנו זרקו בוץ למעיין, זרימת החיים באושר ובמעשים ראויים, תשאיר את המעיין זך וצלול.

התפיסה הסטואית היא מעל לכל תפיסה אתית חברתית. לכל אחד יש למעשה 3 מצבים בחיים, הראשון הוא להיות אזרח העולם החי בחברה, למעשה הסטואים כינו עצמם קוסמופיליטיים {הם החלו בתקופה ההלניסטית שתרבויות שונות חיו תחת אותה אימפריה}. המצב השני הוא כתוצאה מנסיבות, נולדנו למדינה מסוימת להורים מסוימים למשפחה כל שהיא- לא בשליטתנו. והמצב השלישי בשליטתנו, בחרנו להיות אם, אב, רופא, עו"ד, נגר וכד'.

כל מה שאתם עושים, אתם צריכים דבר ראשון לחשוב האם הוא נכון לסביבה, לאנושות האם הוא ראוי – ואהבת לרעך כמוך, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.

כל השאר, אנחנו צריכים לאזן, בין להיות מה שהוטל עלינו למה שבחרנו. ביושרה.

הסטואיות היא פילוסופיה שמוגדרת ביוונית אודימוניה. אודימוניה מתורגמת לעיתים כאושר, אבל לא רק, גם הגשמה עצמית. המטרה העיקרית של הפילוסופיה, היא להפוך את אושרו של האדם לבלתי תלוי בגורמים חיצוניים ואנשים אחרים.

הדרך להשיג זאת, היא על ידי שיפור מתמיד. היא לעיתים נתפסת כבלתי אפשרית, אבל חד משמעית גם בספרו של מרקוס אורליוס שהוא כתב לעצמו כחלק מאימון יומי לשיפור עצמי, הוא מבין את חסרונותיו ופועל באופן יומי לשיפור עצמי.

הסטואיות מציעה שיטות רבות לשיפור עצמי לשלוותו ולאושרו של האדם, לדוגמא ספרו של מרקוס אורליוס ששימש כמעין יומן. אבל גם למשל בחלק הראשון של ספרו, מרקוס מודה לאנשים רבים בחייו ומתאר את התכונות הטובות שלהם כמעין מודל לחיקוי. כל אדם יכול לדמיין מישהו שפועל באופן ראוי בחיים אילו תכונות יש לו שמביאות אותו לכדי מעשים נכונים. אפילו דמויות היסטוריות או מיתולוגיות. אני מרבה לומר לבן שלי שספיידרמן אומר שעם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. כך שאם הוא רוצה עצמאות, הוא צריך להפגין אחריות.

דוגמא נוספת, היא נלסון מנדלה, שנכלא ושוחרר לאחר 27 שנים. בעת מאסרו הוא נכלא כטרוריסט. מנדלה שינה את חייו כאשר אסיר אחר נתן לו לקרוא את ספרו של מרקוס אורליוס. הוא שאב השראה מהספר כך שכיום מנדלה זכור כמנהיג דגול עם שלווה וחוכמה ואף אחד לא זוכר את תקופתו טרם מאסרו כטרוריסט כעוס {אפילו שבצדק}.