שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית. שמי ברק קידר. אני עוסק בייעוץ פילוסופי, מלמד ומתרגל פילוסופיה סטואית. אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, והאינסטגרם בשם stoaisrael שם יש פוסטים מעניינים. היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
מי ששם לב, אנחנו בפרק 50. זו הזדמנות להודות לכל מי שמתמיד ומאזין. זה משמח לראות שכמות המאזינים גדלה כל הזמן. זו גם הזדמנות להודות לכל מי שפנה וביקש עצה וגם לכל אלו שפשוט כתבו שהם עוקבים ונהנים. זה מחמם את ליבי. תודה.
היום נשוחח על תרגול רוחני מאוד פשוט ומאוד פרקטי. אז שנצלול?
לפני התרגול, אני רוצה להתחיל בלהקריא לכם מתוך הערך בויקיפדיה על הפילוסוף אפיקורוס.
"אֶפִּיקוּרוֹס (341 – 270 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, מייסד האסכולה האפיקוראית. גישתו הפילוסופית מתבססת על החתירה המתמדת להנאה ולשלוות נפש – אליהם ניתן להגיע לשיטתו דרך לימוד פילוסופיה, טיפוח חברויות, שמירת הבריאות, הימנעות מכאב וצער ובפרט מתוך שליטה בהשתוקקויות וכן באמצעות כל דבר שהפרט מוצא כמהנה בעבורו ובתנאי שהוא לא עתיד להזיק לו או לאדם אחר."
כאנקדוטה אוסיף ואומר "אפיקורס", הוא מונח שקיים רק בעברית, במשמעות כופר, מי שאין לו מקום בעולם הבא. הסיבה לכך היא ש אפיקורוס טען שהאלים לא מתערבים בחיי בני האדם. הוא כפר בכל הפולחנים הדתיים לאלים. בעוד שטעות רווחת להניח שהוא טען שהאלים לא קיימים.
באנגלית השם אפיקורס כמונח, הוא מקביל להדוניזם. לנהנתנות וגרגרנות. גם בעברית וגם באנגלית, המונחים על שמו של הפילוסוף מבוססים על הבנה לקויה של הפילוסופיה שלו. אם תשימו לב בתחילת הציטוט מויקיפדיה כתוב "גישתו הפילוסופית מתבססת על החתירה המתמדת להנאה ולשלוות נפש". גם זו עלולה להיות הטעיה. כי לכתוב על אפיקורוס שגישתו מתבססת על החתירה המתמדת להנאה, זה להנציח את השגיאה שהוא חתר להדוניזם.
למעשה אפיקורוס בחייו היה איש צנוע שהסתפק במועט.
כמו הסטואים גם הוא טען שהפילוסופיה היא תרופה לנפש ויש בכתביו כמה אמיתות שלא ניתנות לערעור. הפילוסופיה של אפיקורוס היא הרבה יותר מורכבת מאשר רדיפה אחרי הנאה.
האפיקוראים היו האסכולה היריבה לסטואים ביוון ורומא. עם זאת, במכתבים ללוקיליוס שכתב סנקה, האיש הכי מצוטט ע"י סנקה, הוא אפיקורוס. סנקה גם מסביר, שאין סיבה שלא לשאול אמיתות גם מאסכולה יריבה אם יש בהם ערך.
אני מזכיר לכם שבפרק הקודם על הכעס, הסביר סנקה שאפילו חיות בר בויתו. אפילו פראיות. כי חברה משפיע על הסובבים. הוא הסביר שרכות האדם השפיעה על פראיות חיות מסוימות. הוא נתן את הדוגמה הזאת וגם הביא סיפורים על שליטים רודנים שהתאכזרו לעומת כאלה שנהגו בסבלנות ולא היו נוחים להתרגז. הוא אמר שכך נוכל להגיד, מי אני שאסור להעליב אותי אם את אוגוסטוס קיסר העליבו והוא מחל. ההנחה הסטואית וגם האפיקוראית היא שאנחנו חיות חברתיות וניתנות להשפעה.
אז הפרק היום באמת יעסוק במודלים לחיקוי שנרצה שישפיעו עלינו, אבל כמובן באופן מובחן מפוקח. כבר נקדים ונאמר שניתן לקחת דוגמא חיובית גם מאנשים שליליים ולהפך. גם מאנשים שאנחנו לא תמיד מסכימים איתם אבל יש משהו שתמיד כדאי לשים לב אליו. כבר נגיע לזה.
אפיקטטוס אומר במדריך (33). "שווה לנגד עיניך אופי למופת ולך בעקבותיו, גם כשאתה שרוי לבדך, וגם כשאתה במחיצת בני אדם…" בהמשך כותב אפיקטטוס "דע לך, שאם ריעך שרוי בזוהמה, מן ההכרח שגם העושה במחיצתו יזדהם, אפילו הוא עצמו נקי ללא רבב." בשני חלקי הציטוט מאפיקטטוס, אנחנו לומדים שהוא ממליץ לנו ללכת בעקבות דמויות מופת. אבל הוא גם מזהיר אותנו מחברים שהזוהמה שלהם כלשונו, תדבק בנו.
אפיקטטוס אומר על סוקרטס שהוא הגיע לשלמות "כי בכל מה שאירע לו לא שם לב לשום דבר זולת הוראות שכלו. ואתה, אף על פי שאינך עדיין סוקרטס, מכל מקום חובה עליך להיות כמי ששואף להיות סוקרטס" (51) ככה למעשה אפיקטטוס מחדד את ההמלצה שלו. להשתמש בשיכלנו במערכות היחסים שלנו ומקורות ההשראה שלנו.
סנקה כתב במכתבים ללוקיליוס מכתב 52 (8) "מן החיים הבה נבחר לנו לא את אלה הפולטים מילים במהירות בזק, המגלגלים מליצות שחוקות ומציגים יכולתם…, אלא את אלה המלמדים אותנו במופת חייהם, אלה האומרים לנו מה לעשות ומוכיחים עצתם בעשייה, אלה המלמדים ממה צריך להימנע ולא ייתפסו לעולם עושים מה שיעצו להם לא לעשות. בחר לך מסייע שתעריץ למראה עיניך יותר מלמשמע אוזניך".
אז שאמרתי קודם שיש משהו שתמיד כדאי לשים לב אליו, התכוונתי לסיבה שבגינה סנקה כותב לבחור מסייע שנעריץ למראה עינינו יותר מלמשמע אוזנינו? הוא מתכוון שניקח דוגמא ממי שחי את מה שהוא מטיף. לא את אלה שפולטים מילים שחוקות אבל לא נוהגים בנאה דורש נאה מקיים. או שהם נוהגים באחד בפה ואחד בלב. ל"מראה עיניים" שמדבר עליהם סנקה, הוא במעשים ובבחירות של המודלים שלנו. תמיד לשים לב לקחת דוגמא ממעשים של אנשים לא מילים באוויר. במעשים תמיד ניתן לראות השלכות. מילים הן לעיתים אוויר חם. קל להפריח אותן. במעשים יש אחריות לצידם.
ואם הזכרנו את אפיקטטוס וסנקה, יהיה זה עוול לא להזכיר את מרקוס אורליוס ידיד המערכת. הוא הגדיל לעשות וכל הספר הראשון של מחשבות לעצמי מוקדש לשבחים והודיה לאנשים שהיו בחייו. ואני מזכיר לכם שהספר "מחשבות לעצמי" או "הרהורים" של מרקוס, הוא כולו תרגיל רוחני שעשה עם עצמו ולא נועד לפרסום.
מי שחד הבחנה ומכיר את ההסטוריה של מרקוס, ישים לב שיש כאלה שהוא לא מזכיר כלל. למשל את הקיסר אדריאנוס שהסליל את מרקוס לקיסרות כי ראה בו את מה שהוא יכול ואכן הגיע להיות. כי בסופו של דבר מרקוס העדיף לבחור לראות את הטוב שהוא קיבל בדוגמא שנתנו לו אנשים בחייו ואדריאנוס, ככל הנראה לא היווה דוגמא חיובית.
מי שעוד חד הבחנה, ישים לב שמה שמרקוס מציין שלמד מאותם אנשים המתוארים בספר הראשון, זה בד"כ מעשים שלהם. לא רק דיבורים. הדוגמא שהם נתנו לו והוא למד מהם.
הוא מתחיל בסבא שלו שממנו למד ענווה ומידות טובות. ענווה היא תכונה שאי אפשר רק לדבר אותה. היא תכונה שיש לנהוג לפיה תמיד. או שאתה עניו או סתם מצטנע. או שזה באופי שלך או שזה מזויף.
3 הפילוסופים המוזכרים פה, דיברו על לקחת דוגמא גם מאנשים שכבר לא איתנו. מרקוס מזכיר שלמד מזכרון אביו, גבורה. זכרון אביו כי הוא איבד אותו בגיל צעיר. גבורה היא גם תכונה שמתאפיינת במעשים.
מאחד ממוריו הוא למד לישון על הרצפה ולא להתפנק. מאחר הוא למד להיות קפדן לעצמו ונוח וסלחן לאחרים. מאחר הוא למד לא להתפאר בידיעותיו.
כדי להמחיש את אמירתו שאם מישהו יראה לו שהוא שוגה, הוא יקבל בברכה כי מה שחשוב לו זו האמת, הוא כמו סנקה, פתוח לדעות של אסכולות אחרות, לדוגמא: "מאלכּסנדרוס תלמיד אפַלטון למדתי, כי רק לעתים רחוקות ורק על־פי הכרח מיֻחד רשאי אדם להשיב לדורשיו בכתב או בעל־פה „שאין לו פנאי” בשבילם; כי לא נכון להתנצל בחסרון פנאי למען ִהפּטר מלמלאות חוֹבת האדם ביחסו לחבריו."
הוא למד לא לדחות אנשים בתירוץ של "אין לי זמן", אלא לראות בכך חובה לפנות זמן לחברים.
מרקוס מציין שלמד מאחיו, לאהוב את משפחתו ובני ביתו ולאהוב את האמת והצדק. ואז הוא ממשיך שלמד ממנו להכיר אנשים שקדמו לו ובאמצעותם לערוך לו בדמיון תמונת ממלכה. שזה מדהים בעיני. מרקוס מציין אנשי ציבור רומים שחיו למעלה ממאה שנה לפניו כגון קטו שהיה סטואי ושדיברנו עליו בפרקים קודמים והתנגד ליוליוס קיסר וברוטוס שהיה חסיד של האסכולה של אפיקורוס והיה מהמתנקשים ביוליוס קיסר. אותם אנשי ציבור היוו לו מופת ועל בסיס התנהגותם הוא מדמיין לעצמו כיצד הממשל שלו צריך להראות בתור קיסר. הוא גם מפרט "תמונת ממלכה, אשר בה ֻחקים ישרים ושוִים לכל התושבים, וממשלה, אשר ה ֹחק היותר נכבד לה – ֹחפש האנשים הנהוגים על־ידיה.".
מרקוס ידע היסטוריה וידע את כוחו האבסולוטי בתור קיסר. הוא ידע שלא הרבה לפניו היו מספר קיסרים מטורפים כמו נירון וקליגולה והיו גם כאלו שנתנו לו דוגמא ומופת. למרות שידע שכוחו בתור קיסר הוא מוחלט, הוא בחר לקחת דוגמא מאביו המאמץ הקיסר אנטונינוס פיוס והוא מפרט "חיי אבי היו לי לִחנּוך במידות טובות ובהתמדה והתאמצות בכל מפעל אשר הוּחל אחרי בחינה בשכל".
אם נלמד ממרקוס ונעשה כמוהו ונעשה לנו תמונת ממלכה שראה בדמיונו כראי דמותם של אנשי מופת, ונמיר את תמונת הממלכה לתמונת אופי שנרצה שתיהיה לנו, זה יעמוד לנגד ענינו בכל צעד ושעל בחיינו. איזה ממלכה אנחנו נרצה שתהיה לנו? איך נרצה שהיא תראה? מי מהווה לנו דוגמא? חי או מת…
כפי שניתן לראות כל אחד בדרכו, סנקה, אפיקטטוס ומרקוס משתמשים בתרגול רוחני של אימוץ התנהגות חיובית של אנשים מסוימים. הסטואים התווכחו רבות עם האסכולה של אפיקורוס, אבל היו שותפים לדרכו למתינות והסתפקות במועט, שמה נהפוך לגרגרנים ועבדים לדברים חיצוניים. אפיקטטוס אמר לתלמידיו תהיו כמו סוקרטס. הוא לא התכוון רק לתורתו של סוקרטס אלא לדרך ההתנהלות שלו, לחקור את האמת ולהימנע מבורות. מרקוס מפרט תכונות רבות שהוא ביקש לאמץ ממוריו, קרוביו ודוגמאות מופת היסטוריות. כמו סנקה, גם מרקוס מציין דוגמא שלילית מנהיגים מסוימים בהיסטוריה ודוגמאות חיוביות שקיבל ממוריו ואביו המאמץ אנטונינוס פיוס.
אז אני ממליץ לכם לשמור זמינות התנהגויות מופת של דמויות מופת. כאלה שהתנהגו כמו שהם האמינו. שתהיה לנגד עיניכם עצה זמינה המבוססת על תכונות של אנשים היסטוריים וכאלה שאתם מכירים או הכרתם. זה צריך להיות ב2 היבטים עיקריים, האחד בתמונת הממלכה שלכם כמו שמרקוס עשה, איך תרצו שהאופי שלכם יהיה וההיבט השני, לשאול בעת מצבים מסוימים מה היה עושה או עושה מי שאנחנו מעריכים כדמות מופת. הסתכלות ממבט על כללית ובעת הצורך. מאוד מועיל הוא הלימוד באמצעות חיקוי ודוגמא, כשהוא הולם את תפיסת החיים ופילוסופיית החיים שלכם. כך גם הדוגמא שאתם מהווים תהיה טובה.
אז עד כאן להפעם. תודה שהאזנתם. נשתמע בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב.
Comentarios