שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית. שמי ברק קידר. אני עוסק בייעוץ פילוסופי, מלמד ומתרגל פילוסופיה סטואית. אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, והאינסטגרם בשם stoaisrael שם יש פוסטים מעניינים. היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
לפני שנתחיל, בחודש פברואר יפתח קורס נוסף של פילוסופיה סטואית. אני מעביר אותו בהוד השרון והוא יהיה 5 שיעורים ב 5 שבועות. פרונטלי בשלב זה. מי שמעוניין, מוזמן לפנות אלי דרך הצור קשר באתר stoaisrael.com
ועכשיו אספר לכם סיפור, מעשייה.
הוא מתחיל בפלוטרך. או פלוטרכוס. הוא במקורו מחרונאה ביוון נולד ב 46 לספירה ומת ב 120 לספירה. בין זמנו של אפיקטטוס. הוא היה איש רב פעלים בתחום הציבורי ובתחום ההגות. היצירה הגדולה שלו היא ביוגרפיות השוואתיות בין גדולי יוון לגדולי רומא. כדי להדגיש מכנה משותף בתכונות ומעשים. הוא גם חיבר מסות ודיאלוגים. חלק מהנושאים הם ברומו של עולם כמו על חינוך ילדים, על אהבה, על המידה המוסרית. אבל גם דברים כמו האם בעת שתייה מותר לשאת זר על הראש, ומה הוא הזמן המתאים ביותר להזדווגות.
פלוטרכוס נטה אחר האסכולה האקדמית - ממשיכי דרכו הפילוסופית של אפלטון. והוא בילה זמן רב גם ברומא וגם באלכסנדריה בספריה שם למד. פלוטרכוס גם כתב על האלים המצריים ועשה הקבלה לאלה היוונים. מתוך טענה שלמרות שהשמות שונים מדובר באותם אלים ורוחות. אחד מהכתבים שלו הוא "מדוע היהודים אינם אוכלים בשר חזיר? האם בשל הערצתה או בשל שאט-נפש מפני בהמה זו."
מדובר בדיון עם כמה משתתפים שם כל דובר נותן דוגמאות לחיות שהמצרים לא אוכלים מפאת קדושתם או היותם בזויים וסיבות מדוע היהודים לא אוכלים חזיר. הוא מתאר שהיסטוריון אחד טען שהיהודים מעריצים את החמור כי חשף בפניהם מקור מים חיים. אבל החזיר הוא מורה לחרישה וזריעה והיהודים עדיין לא אוכלים אותו. הוא מורה לחרישה כי הדעה הייתה אז, שחפירה של החזיר בקרקע נתנה את הרעיון לבני האדם. אז זו לא הסיבה שהיהודים לא אוכלים חזיר.
הוא מתאר שהיהודים נשמרים מפני הארנב כי הוא דומה לחמור - החיה שהכי נערצת על היהודים. פלוטרכוס מנסה להביא כמה הסברים למה היהודים לא אוכלים חזיר. אף אחת מהסיבות אינה דומה לזו הידועה לנו. אולי מלבד שזו חיה מתפלשת בבוץ וצואה.
השיח שמתאר פלוטרכוס עובר למיתולוגיה והוא מציין שאדוניס נהרג ע"י חזיר. ואז מתחיל דיון בנושא אלוהות ופולחן. כי חלק מהדעות הן שאדוניס ובכחוס אל היין הם אותה אלוהות. ואז החלק שאותי הפתיע, כותב פלוטרכוס שהחג הגדול והמקודש ליהודים מתאים לבכחוס. גם בשל המועד בו חוגגים וגם בשל האופי. פלוטרכוס אומר שאנחנו לא יודעים מה היהודים עושים בתוך בית הכנסת. אבל הם הולכים עם לולבים ובתוך בתי הכנסת הם משתמשים בחצוצרות (כנראה הכוונה לשופרות) כדי לקרוא לאלוהים שלהם. יש דוגמאות נוספות בדיאלוג הזה שמשוות בין פולחני היהודים לפולחן בכחוס אל היין.
מעבר להשוואה בין האל של היהודים לבכחוס, הפתיע אותי גם הטענה שהחמור מקודש ליהודים. הלכתי לבדוק…
ומסתבר שבעת העתיק, היתה עלילה כנגד היהודים. עלילת החמור. כאילו היהודים סגדו לו. שורשי העלילה היתה היריבות בין היהודים למצרים. יותר במדויק, הקהילה היהודית במצרים בתקופת בית שני. המצרים טענו שהאל של היהודים הוא סת. נחזור רגע לפלוטרכוס שכאמור למד קצת באלכסנדריה ועשה השוואה בין האלים היוונים למצריים. הוא טען שהאל המצרי סת. הוא למעשה הרוח הרעה טייפון שגרם לאלי האולימפוס לברוח למצרים ולהתחפש לבע"ח. טייפון או סת הוצג במיתולוגיה המצרית כמקור לכל רע. הוא המים בים אליו נשפך הנילוס, כי הנילוס הוא המפרה את האדמה והים צחיח. הוא אחראי לרוחות ושריפות בגלל היובש שהוא מביא ועוד ועוד. הדעה היתה שגופו של טייפון היה בצבעים של חמור. המצרים סלדו מהחמור כמטומטם ועקשן ובכך כמושא ללעג. אפילו העלו טענה שהמילה המצרית לחמור YAO דומה לשם שהיהודים נותנים לאל שלהם. תושבי חלק מערי מצרים אינם משתמשים לעולם בחצוצרה, כתב פלוטרכוס, משום שצליליה דומים לנעירת חמור; ובעיניהם חמור הוא חיה טמאה לחלוטין. אני מזכיר שככה הוא ראה גם את התקיעה בשופרות בבתי הכנסת שמעולם לא נכנס אליהם.
על הקשר בין עלילת החמור ליהודים, ניתן להתחקות עד המאה ה 3 לפני הספירה. ויש לא מעט עדויות להוכחות לכאורה שמביאים תומכי העלילה לכך שהאל של היהודים הוא חמור. אבל אציין אחת שמתקשרת לחג החנוכה. במאה ה-1 לפנה"ס היה סיפור שטען שאנטיוכוס שנכנס למקדש ב 168 לפנה"ס, מצא שם פסל של חמור. להלן ציטוט מההיסטוריון מהמאה ה-1 לפנה"ס:
”אנטיוכוס, הקרוי אפיפנס, נכנס משהביס את היהודים אל קודש הקודשים של בית המקדש של אלוהים, שרק לכוהנים הותר על פי דין להיכנס אליו. במוצאו שם פסל משיש של אדם עבדקן ישוב על גבי חמור וספר בידיו, הוא הניח שלפניו דמות של משה, מייסד ירושלים ומארגן האומה, האיש שבנוסף לכך ציווה על היהודים את מנהגיהם המיזנתרופיים והמופקרים. ומכיוון שאפיפאנס היה מזועזע משנאה שכזאת המופנית נגד כל האנושות, הוא שם לעצמו למטרה לשבור את נוהגיהם המסורתיים. אי לכך, הוא הקריב לפני צלם המייסד (משה) ומזבח האל הפתוח לשמים נקבת חזיר גדולה, ושפך עליהם את דמה. לאחר מכן, משהכין את בשרה, ציווה להתיז ממיצי הבשר על ספרי הקודש שלהם, המכילים את החוקים הקסנופוביים; לכבות את המנורה הקרויה אצלם "תמידית" והדולקת ללא הפסקה בבית המקדש; ולכפות על הכהן הגדול ושאר היהודים לאכול מן הבשר.”
תיאור נוראי נכון…?! העלילה נגד היהודים התפשטה בכל העולם הידוע דאז. אפיון המצרי העליל על היהודים וכתב איגרת כנגדם לקיסר ברומא. לאור החיכוחים בין המצרים ליהודים. משלחת יהודים מאלכסנדריה בראשות פילון האלכסנדרוני, נסעה לרומא לפנות לקיסר דאז קליגולה בבקשה להגנה. שכאשר שמע את טענת המשלחת, רצה קליגולה לשים פסל שלו במקדש היהודי בירושלים. אבל הוא נרצח והוחלף ע"י קלאודיוס דודו. כאנקדוטה אספר שפילון האלכסנדרוני שהיה מלומד יהודי, שנטה אחרי הפילוסופיה האקדמית, בילה ברומא כראש המשלחת היהודית תקופה של כמה שנים. באותה עת סנקה גם היה פעיל ברומא ולמרות שאין עדות לקשר ביניהם, נחמד לחשוב אולי נפגשו. פילון שינה את תפיסתו דאז והחל לכתוב ברוח הפילוסופיה הסטואית. לרבות מחקרים על המקרא והשוואה בין אושיות מקראיות לחכם הסטואי. מי שזה מעניין אותו, יש ספר חדש ונפלא של פרופ' מארן ניהוף "פילון האלכסנדרוני ביוגרפיה אינטלקטואלית". הספר מצוין ומומלץ. הוא בהוצאת מאגנס מהאוניברסיטה העברית.
נחזור לעלילת החמור.
היא אפילו דבקה גם בנוצרים הראשונים. במאה ה 19 נמצא ברומא גרפיטי עתיק של חריטה על קיר. שנקרא גרפיטי אלכסמנוס בה נראה הגרפיטי כולל ציור של דמות אדם עם ראש חמור הקבועה על צלב, משמאלו דמותו של צעיר, ומתחת לצלב כתוב ביוונית: "אלכסמנוס סוגד לאלוהיו". הוערך שהגרפיטי הוא משנת 200 לספירה בערך, ויש הטוענים שזהו הציור המוקדם ביותר של ישו.
אני מניח שמעטים מכירים את עלילת החמור כיום. אולי כי יותר מכירים את התפיסה היהודית בעולם וברור שזה לא נכון, אולי כי היא התחלפה בעלילות אחרות, כמו הכנת מצות בפסח עם דם נוצרים. או עלילת שיילוק היהודי החמדן מהסוחר מונציה של שייקספיר. או היהודים כטפילים כפי שצוירו ע"י הנאצים.
איך הם מצוירים כיום ע"י קניה ווסט?
דרך אגב יש גם ספר נפלא של אומברטו אקו, "בית הקברות של פראג". בספר מתוארת העלילה כנגד אלפרד דרייפוס שהואשם בבגידה ובריגול לטובת גרמניה בהיותו קצין צרפתי. בספר של אומברטו אקו גם מתואר נפלא כיצד נוצרו הפרוטוקולים של זקני ציון.
נקפוץ רגע לאפקט פסיכולוגי מעניין שכדאי להכיר ואז נגיע לסטואים.
אפקט האמת האשלייתית, המכונה גם אשליית האמת, מתאר כיצד, כאשר אנו שומעים את אותו מידע כוזב חוזר על עצמו שוב ושוב, אנו מגיעים לרוב להאמין שהוא נכון. באופן מדאיג, זה אפילו קורה כאשר אנשים צריכים לדעת טוב יותר - כלומר, כאשר אנשים יודעים בהתחלה שהמידע השגוי הוא שקרי.
ניתן דוגמא או 2.
תארו לעצמכם שיש הצטננות במשרד שלכם לאחרונה, ואתם באמת רוצים להימנע מלחלות. במהלך השנים, שמעתם הרבה אנשים אומרים שלקיחת ויטמין C יכולה לעזור במניעת מחלות, אז אתם מצטיידים בכמה סוכריות גומי טעימות בטעם תפוז. מאוחר יותר אתם מגלים שאין הוכחות שוויטמין C מונע הצטננות (אם כי זה עלול לגרום להצטננות להיעלם מוקדם יותר!).
דוגמא נוספת היא בעקבות מגיפת הקורונה, אסטרטגיה שאימצו דונלד טראמפ ואנשיו - להציג שוב ושוב את היתרונות של תרופה ספציפית, הידרוקסיכלורוקווין, לפני שהוכחה קלינית - וזה נראה שניסו לנצל את אפקט האמת האשלייתית. במשך חודשים, טראמפ חזר ללא סוף על שבחי הידרוקסיכלורוקווין, מה שגרם לעשרות אלפי מטופלים לבקש מרשמים מהרופאים שלהם. אפילו עכשיו, עם ניסויים קליניים שמראים שהתרופה אינה יעילה לטיפול ב-קורונה האמונה שהיא עובדת עדיין נפוץ. טענותיו של טראמפ חזרו על עצמם גם על ידי אישי ציבור נוספים ורופאים מטעם והגדילו את החשיפה של אנשים אליהם וכן נתנו להם חזות של לגיטימציה.
מבלי להישמע דרמטי מדי, בעיני זהו איום על שלמות הדמוקרטיה עצמה ועל הלכידות של החברה שלנו. עכשיו יותר מתמיד, חשוב להיות מודעים למידע מוטעה. בעיקר בשל בתפוצה המהירה של פייק ניוז ברשתות.
למה זה קורה
למרבה הצער, בני אדם הם לעתים רחוקות יצורים רציונליים. בכל יום, אנחנו מקבלים בממוצע 35,000 החלטות. עם כל הבחירות האלה שצריך לעשות, וכמות המידע העצומה שמגיעה אלינו בכל שנייה, אנחנו לא יכולים לקוות לעבד הכל בצורה הכי עמוקה שנרצה.
כדי לשמר את האנרגיה המנטלית המוגבלת שלנו, אנו מסתמכים על אינספור קיצורי דרך, הידועים בשם היוריסטיקה, כדי להבין את העולם (היוריסטיקה זו מילה שמגיעה מיוונית- מאותו שורש של המילה אאוריקה), קיצורי הדרך יכולים לעתים קרובות להוביל אותנו לטעות בשיקול הדעת שלנו. יש כמה היוריסטיות והטיות בסיסיות העומדות בבסיס אפקט האמת האשלייתית.
לפי הכלכלן ההתנהגותי הנודע דניאל כהנמן, קיימות שתי מערכות חשיבה במוח שלנו. מערכת 1 מהירה ואוטומטית, עובדת ללא מודעות שלנו; בינתיים, מערכת 2 מטפלת בעיבוד עמוק יותר ומתאמץ יותר, ונמצאת בשליטה מודעת שלנו. מערכת 2, מאחר שהיא עושה את העבודה הקשה יותר, שואבת יותר מהמשאבים הקוגניטיביים שלנו; זה עיסוק קשה ומצריך יותר מאמץ, מה שאנחנו לא אוהבים. לכן, בכל מקום אפשרי, אנחנו מעדיפים להסתמך על מערכת 1 (גם אם אנחנו לא מבינים שזה מה שאנחנו עושים).
דוגמה לניסוי בעניין, שבו המשתתפים קיבלו בעיות שנועדו בכוונה להכשיל אנשים. לדוגמה:
אם לוקח ל-5 מכונות 5 דקות לייצר 5 גאדג'טים, כמה זמן ייקח ל-100 מכונות לייצור 100 גאדג'טים?
100 דקות או 5 דקות?
רובנו, כאשר אנו קוראים את הבעיה הזו, רוצים באופן אינטואיטיבי לומר 100 דקות - אבל זה למעשה 5. עבור חלק מהמשתתפים במחקר זה, החוקרים הפכו את השאלות לקשות יותר לקריאה, על ידי הצגתן בקושי קריא, קטן , גופן אפור. כשהם עשו זאת, המשתתפים למעשה הציגו ביצועים טובים יותר - כי הם היו צריכים לעסוק בחשיבה המאומצת יותר של מערכת 2 כדי לנתח את השאלה. בינתיים, כאשר הבעיות נכתבו בגופן רגיל וקל לקריאה, סביר יותר שאנשים ילכו עם האינטואיציה (השגויה) שלהם.
עכשיו אם כבר יש לנו היכרות מוקדמת אם נתון מסוים, לדוגמא אנחנו יודעים שאצל היהודים שהמשיח אמור לבוא על חמור לבן, הגיוני יותר לכאורה יהיה שהאלוהות של היהודים היא חמור.
אם כבר הכרנו סיפור שנאה אחד על היהודים ונתקל בעוד אחד, הגיוני יותר שנאמין.
לפי מחקר שפורסם בכתב העת Science, בממוצע, סיפורים שקריים מגיעים ל-1,500 אנשים פי שישה מהר יותר מאשר סיפורים אמיתיים. המערכת האקולוגית התקשורתית שלנו כל כך עמוסה בשקר, שזה בלתי נמנע שכולנו ניתקל בחדשות מזויפות בשלב מסוים - ולמעשה, אנחנו כנראה עושים זאת על בסיס קבוע מאוד. זה לבדו מעמיד אותנו בסיכון של אפקט האמת האשלייתית.
ברור שהבעיה אינה חוסר מודעות: אנשים יודעים שמידע לא אמין מסתובב ברשת. נראה שהם פשוט לא חושבים שהם אי פעם יפלו לסיפורים האלה. חשוב להיות מודעים להשפעת האמת האשלייתית, ולהטיות אחרות המשפיעות על שיקול הדעת שלנו, כדי שיהיה לנו מוטיבציה לעצור ולחשוב קצת יותר בביקורתיות על מידע שאחרת עלולים לקבל אותו כנכון.
איך להימנע מזה?
קשה להימנע מהשפעת האמת האשלייתית. מכיוון שהיא מונעת על ידי מערכת 1, מערכת העיבוד הלא מודעת והאוטומטית שלנו, אנחנו בדרך כלל לא מבינים מתי נפלנו בפח. זו גם הטיה רווחת מאוד: מחקר הראה שאנשים רגישים באותה מידה לאפקט האמת האשלייתית, ללא קשר לצורת החשיבה האינדיבידואלית שלהם. אבל אפשר לעקוף את האפקט הזה.
"חשיבה ביקורתית" אולי נראית כמו ה-obvies, אבל זה הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות כדי להימנע מליפול לאפקט האמת האשלייתית. עם כמויות עצומות כל כך של מידע המסתנות אלינו מדי יום, קל לתת לטענות חשודות להחליק ופשוט לעבור לציוץ הבא, או לעדכון הסטטוס הבא. אבל על ידי הזנחה של חשיבה ביקורתית בפעם הראשונה שאנו נתקלים בהצהרה שקרית, אנו הופכים את עצמנו לרגישים יותר לאפקט האמת האשלייתית.
בקיצור, בדיקת עובדות בפעם הראשונה שאתם שומעים אותן חשובה כדי להפחית את כוחו של אפקט האמת האשלייתית. גוגל היא בת ברית טובה בקטע הזה, וכשזה מגיע לשקרים שיש להם השלכות פוליטיות, יש אתרים שעובדים כל הזמן כדי לבדוק עובדות ולהפריך חדשות מזויפות. נסו גם לאמן את עצמכם להיות מודעים לדגלים אדומים שאולי אתם קוראים מידע מטעה. אלה כוללים דברים כמו מקורות מעורפלים או בלתי ניתנים לאיתור; כתיב ודקדוק לקויים; וסיפורים שנראים כאילו הם סקופים ענקיים, אך לא מדווחים עליהם על ידי מקורות מיינסטרים. אפילו פלוטרכוס במאה הראשונה לספירה כששאל למה יהודים לא אוכלים חזיר, הביא כמה וכמה דעות ודוברים, עם כמה הסברים כדי לנסות לברר מה האמת.
עכשיו אחרי שהזהרתי אתכם איך להימנע מהטיית אשליית האמת, חשוב לי יותר לתת דגש על הצד ההפוך. הצד ההפוך הוא ההפצה. על זה מדברים הסטואים לא מעט.
נתחיל במרקוס אורליוס בספר 12.15 בדברים יפים שכותב מרקוס.
"אור הנר מאיר עד שמכבים אותו, ואין האור פוחת ֹקדם זה. ואיך תכבינה בקרבך האמת, הצדקה והדעת הצלולה כל עודך חי?" - זה כדי להראות לנו כמה זה חשוב לו. עכשיו ההסבר למה:
הוא אומר בספר 9 (1) -
"מְעַוות הצדק הִנו חוטא. הלא טבע העולם עיצב היצורים התבוניים איש למען רעהו. לפיכך עליהם לסייע זה את זה כראוי ובשום פנים לא לפגוע איש באחיו. כל המפר את רצון הטבע הלא הוא חוטא במפגין לפני האלוהות הבכירה מכול. הן טבע העולם הוא טבעה של המציאות, והמציאות קשורה ישירות לכל הקיים.
(2) יתרה מזו, האומר דבר שקר חוטא אף הוא לאותה אלוהות, ושמה אמת; היא היא סיבתם הראשונית של כל דברי מישרים. מי שמשקר מרצונו אפוא חוטא, באשר הוא מעוות את הצדק בדברי מרמה. חוטא אף המשקר על־כורחו, באשר אין הוא עולה בקנה אחד עם טבע העולם, אלא מפריע את סדרו בהילחמו נגד טבעו המסודר של היקום. אכן מלחמה היא, אם יתיר אדם לעצמו להיסחף אל היפוכם של דברי אמת; הן לפנים קיבל האדם את סגולותיו מן הטבע ועתה, בהזניחו אותן, אין ביכולתו עוד להבחין בין שקר לאמת."
מרקוס אומר שחוטא מי שמשקר ומעוות את המציאות. חוטא גם מי שמשקר בעל כורחו. לכאורה זה נראה מוזר, למה חוטא מישהו שעשה משהו בעל כורחו.
משתי סיבות.
הוא עדיין מפר את הסדר הטבעי ופוגע בזולת גם אם זה באי ידיעה.
כי יש לו אחריות לבדוק. לא להפיץ דבר שקר.
בספר 3.12
"...תשגיח כי החלק האלוהי שבך יעמוד על כנו, זך וטהור, כאילו זה עתה היה עליך להשיבו; אם תאמץ זאת לחיקך מבלי לצפות או לחמוק מדבר, אלא תסתפק בפעולתך הנוכחית הנעשית על פי הטבע וכן בגבורתה של האמת בכל מילה ומשפט שתאמר, כי אז יהיו חייך מלאי נחת. הנה כי כן, איש אינו יכול למנוע זאת ממך."
אף אחד לא יכול למנוע מאיתנו להגיד את האמת ואם נבחר בדרך הזאת הוא אומר, יהיו חיינו מלאי נחת. אני מאמין לו.
בספר 12.17 הוא אומר, וזה חשוב תהיו מרוכזים:
" אם דבר זה אינו כהוגן – אל תעשה אותו. אם אין הדבר אמת – אל תאמר אותו. רק בחפצך הדבר תלוי."
מאחר והתגעגעתי גם לסנקה, אז חייבים אחד משלו: "זאת תמצית עצתי: מה שנחשוב נאמר, מה שנאמר נחשוב. תהיה לשון שיחתנו תואמת את דרך חיינו."
סנקה ממליץ לנו שתהיה הרמוניה בין מה שאנחנו חושבים למה שאנחנו אומרים וכך תהיה דרך חיינו. דהיינו אם נבחר לחשוב אמת ונדבר אמת ככה תהיה דרך חיינו. אני רואה בזה חובה גדולה מאוד. לאלץ את עצמנו לחשוב ולדבר רק אמת. כי אם זו תהיה דרכינו, אז ניקח אחריות על מעשינו. אם נדע שאנחנו בוחרים רק באמת, מראש לא נעשה משהו שיביא אותנו לשקר אח"כ. זה מראש יעמיד אותנו במצב שנצטרך לקחת אחריות על דברינו ומעשינו. אני לא חושב שסנקה בעצמו הצליח בכך ב 100%. אבל זה יעד טוב לשאוף אליו והוא מביא שלווה אני מבטיח לכם. הוא מונע צרות.
שימו לעצמכם מנטרה כמו שאמר מרקוס: " אם דבר זה אינו כהוגן – אל תעשה אותו. אם אין הדבר אמת – אל תאמר אותו. רק בחפצך הדבר תלוי."
אז עד כאן להפעם. תודה שהאזנתם. נשתמע בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב.
Comments