top of page

פרק 52 מונגש בטקסט- וואבי סאבי וסלבוי ז'יז'ק




שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית. שמי ברק קידר. אני עוסק בייעוץ פילוסופי, מלמד ומתרגל פילוסופיה סטואית. אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, והאינסטגרם בשם stoaisrael שם יש פוסטים מעניינים. היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.


שמעתם על וואבי סאבי?

זה מושג ביפנית. לא וואסבי שנותנים עם הסושי. וואבי סאבי הוא מושג המכיל בתוכו לא מעט משמעות. יש עוד מילים בכל מיני שפות שונות המכילות עולם שלם וכמה משמעויות באותה מילה. אתן כמה דוגמאות מעניינות ואח"כ נגיע לוואבי סאבי ולנושא של הפרק עם אחד מהציטוטים הכי יפים של מרקוס אורליוס.

שנצלול?

saudade

בפורטוגזית מתאר געגוע מלנכולי למישהו שאוהבים אפילו אם הוא לא היה אמיתי, אבל יודעים שלא נראה אותו שוב.

weltschmerz

מגרמנית. מילולית כאב עולם. מתאר אכזבה או כאב שיש לאדם מההבנה שהמציאות לעולם לא תענה על הציפייה שיש לאדם. כמו עצב מהדברים הרעים והסבל שמתרחשים בעולם. דהיינו אפילו לא כתוצאה ממשהו ספציפי.


mono no aware


מיפנית - מילולית רחמים על האדם. המשמעות היא ההבנה שהדברים הם ארעיים וחולפים. מעין עצבות על הדברים שחולפים.


לשם השעשוע נציין מילה מהשפה של הילידים בארץ האש בדרום אמריקה.

המילה:

mamihlapinatapai


לפי ספר השיאים של גינס זו המילה הכי מתמצתת והיא קשה לתרגום. המשמעות מתייחסת למבט שחולקים שני אנשים זה עם זה שרוצים להתחיל משהו אבל אף אחד מהם לא יתחיל. הם מסתכלים זה על זה בתקווה שהשני יציע לעשות משהו ששניהם רוצים,אבל אף אחד לא יעשה.


sehnsucht


גם מגרמנית. שגם משמעותה כמיהה, או תשוקה למשהו. חלק מהפסיכולוגים משתמשים במילה הזאת לייצג רגשות או מחשבות על דברים לא מושלמים או פגומים עם כמיהה לחוויה חלופית מושלמת.


עכשיו נגיע לוואבי סאבי. שבניגוד למילים הקודמות המכילות עצב על דברים חולפים או נעדרים, היא חיובי דווקא.


wabi sabi


וואבי סאבי הוא שמה של פילוסופיה יפנית עתיקה המניחה שכל הדברים מתכלים, פגומים ואינם מושלמים. זו תפיסה של האסתטיקה של הפגום. היופי שבלא מושלם. זה ההפך מאידיאל היופי. וואבי סאבי הוא היופי שבפגמים. זה גם אורח חיים ומצב נפשי. להיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה שלנו. מבחינת המושג, וואבי הוא התבוננות המאפשרת להעריך את חשיבותם של הפרטים הקטנים ולהבחין ביופי של דברים נחבאים או חולפים בטבע. סאבי משמעותו מאופק.



וואבי סאבי, יביא אותנו למרקוס אורליוס ידיד המערכת. בספר השלישי של מחשבות לעצמי. כותב לעצמו מרקוס שאני מניח לא ידע יפנית, משהו מאוד דומה ויצא ציטוט שאני מאוד אוהב:

"עוד בזה עלינו להתבונן, כי יש מחזות מצטרפים במקרה למעשי הטבע, ובכל־זאת נאים ונחמדים הם בעינינו. הנה כן בלחם הנאפה אנחנו רואים לפעמים בקיעים וסדקים, אשר בודאי לא ִכוֵּן האוֹפה לעשותם, ובכל־זאת נעים לנו לראותם והם מָגרים תאות האכילה, כן הדבר גם בְתֵּאנים אשר הבשילו כל־צרכן על העץ והן מתבקעות לאט. כן בזיתים אשר גמלו כל־צרכם ועל־ידי שקרוב הפרי לרקבון נמצא בו ֹנעם מיֻחד. כן השבּלים הנוטות לארץ, וכן הקמטים אשר במצח האריה והקצף אשר ניגר מפה חזיר־היער ועוד מחזות כאלה, אשר מצד עצמם אין בהם כל ֹיפי, אבל בֵצרופם ליצירי הטבע הם מוסיפים עליהם חן וַמרבים חמדה להם בנפש. באוֹפן זה לא יְִמצא כל איש, אשר לו לב להבין וֵשׂכל להשתעשע בכלל העולם, שום דבר מקרי חיצוני, אשר לא ינעם לו לראותו. כן גם את מלתעות חיות־יער יראה כמו שהן בטבע ב ֹענג לא פחות מאשר יתבונן במראיהן כשהן ְמֻציָּרוֹת או פסולות באבן, מעשה ידי אמן; וכן יביט בצורות זקנים וזקנות ב ֹענג כמו שיביט ביפי ילדים. כאלה יש רבות, מובנות לא לֹכל איש, כי־אם למי שהרגיל להתבונן בטבע וביציריו בשׂוֹם־לב ובהשתדלות יתרה"

כמה יפה מה שכותב מרקוס כשהוא כותב על יופי.


בואו נעבור רגע לפילוסוף שעדיין חי ואח"כ נחזור למרקוס.

סלבוי ז'יז'ק נולד בליובליאנה בירת סלובניה כיום מכהן כפרופסור באוניברסיטת ליובליאנה, ונוהג להרצות באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. ז'יז'ק מפורסם בשל השימוש שהוא עושה בשיטתו של הפסיכואנליטיקן ז'אק לאקאן להסברת תופעות בתרבות הפופולרית. אנחנו לא נכנס לפילוסופיה שלו. אבל כן, אביא פה קטע מתוך הרצאה שלו ששמעתי. אח"כ נחבר את זה למרקוס כמובן.


ז'יז'ק אומר שהבעיה שהוא רואה עם היכרויות מקוונות או דייטינג בכלל, שזה תמיד כרוך באופן אוטומטי בהיבט הזה של להציג את עצמך כסחורה אטרקטיבית, או בעשיית מניפולציה עצמית. כשאתה או את בונים פרופיל באינטרנט, אתם צריכים להציג את עצמכם שם בצורה מסוימת תוך הצגת תכונות מסוימות. אתם מציגים תמונה של עצמכם - דימוי. אתם מתמקדים ברעיון של איך אחרים צריכים לתפוס אתכם. אבל אני חושב שלא כך מתפקדת אהבה אומר ז'יז'ק, אפילו ברמה הפשוטה מאוד. ז'יז'ק מביא ביטוי שנקרא: "פגמים חביבים", ומתאר שהוא מרכיב יסודי באהבה. אי אפשר אף פעם להתאהב באדם המושלם. בטח יש איזשהו אלמנט קטן ומטריד, ורק מתוך שימת לב לאלמנט הזה אדם יכול להגיד: "אבל למרות חוסר השלמות הזו אני אוהב אותו או אותה".


ז'יז'ק מספר שעשו סקר קטן באירופה, לפני כמה עשורים כששתי כוכבות הדוגמנות הגדולות היו קלאודיה שיפר וסינדי קרופורד. הם עשו בצרפת, אני חושב, סקר דעה גדול כמו, "עם מי תעדיף לחיות?" וסינדי קרופורד ניצחה. מי שמכיר, סינדי קרופורד היתה אולי דוגמנית העל הראשונה שהדגישה את נקודת החן שהיתה לה ליד הפה. בגלל כתם לידה, השומה הקטנה ליד הפה שלה העדיפו אותה על פני קלאודיה שיפר. הרעיון היה שקלאודיה שיפר מושלמת מדי. חייב להיות אלמנט קטנטן של חוסר שלמות.

.

ז'יז'ק גם מספר על בחורה יפה שסיפרה לו שהמאהב האחרון שלה אמר לה שאם רק היא יורדת שלושה, ארבעה קילו, הגוף שלה היה מושלם. ז'יז'ק אמר לה פשוט אל תורידי שלושה או ארבעה קילו. כי, אם היא הייתה יורדת ביעילות שלושה או ארבעה קילו היא לא הייתה מושלמת. היא פשוט תהיה רגילה. אשליית השלמות נוצרת בדיוק מהעודף הזה. זאת אומרת שדווקא העודף, הוא זה שנותן את התחושה איך תהיה השלמות.


זה כאילו יותר מדי, אבל אז אתה מדמיין את העניין ללא העודף ואז לכאורה זה היה מושלם. אם אתה מוריד את העודף הזה אתה לא נהיה מושלם. כי אתה צריך את העודף כדי לחשוב איך מושלם צריך להיות. בתיאוריה הפסיכואנליטית זה נקרא אובייקט סיבה לתשוקה. לא מושא התשוקה, מושא התשוקה במקרה הזה זה אישה או גבר או מה שלא יהיה. אבל הסיבה לתשוקה במובן של מה שגורם לך להתאהב היא תמיד סימן לחוסר שלמות.

אני כבר שנים רבות מחוץ למעגל הדייטינג לשמחתי, אבל זה נכון גם לכל מפגש חדש, ראיון עבודה וכד'. אני לא מתכוון להגיד לכם איך להכניס את החוסר שלמות שלכם, כי קטונתי. אבל בטח מהכיוון ההפוך, אני אמליץ לכם לא לחפש את השלמות. אלא לראות את היופי שבחוסר שלמות. את היופי שבפגמים.


ניקח את זה רגע צעד קדימה. אני מציע לא להעלים את החוסר שלמות שלכם, בטח לא להחביא. כי דברים צצים החוצה ובעיני, אתם צריכים להיות בשליטה על עצמכם. מבחינה אסתטית זה קל. זה ניכר, אבל גם מבחינת האופי שלכם, אם תנסו לדחוק ולהחניק תכונת אופי שלכם היא תתפרץ באופן בלתי נשלט.

ז'יז'ק למשל חושב שרוב האנשים הם מפלצות בסתר, לכל אחד ואחת יש מחשבות שהם עוצרים את עצמם מלממש. זה יכול להיות מסיבה מוסרית, פחד מענישה או משהו אחר. אנשים כשהם לבד מתנהגים שונה מאשר בחברת אחרים. אני חושב שנכון לחיות בחברה שבה אתה עושה מה שאתה רוצה. רק בבקשה אל תתנו למפלצת לשלוט או להתפרץ. אנשים צריכים לדעת לשלוט בעצמם. אני מאמין בנימוסים. אז ההיבט הזה של שליטה עצמית בריאה, שאתה או את מביימים תמונה מסוימת של עצמכם, זה לא בעיה בעיני בתחום ההיכרויות, בעיקר אם זה אומר שהצגתם דמות מסוננת על פי מה שנכון. אבל גם אל תסתירו את מי שאתם.

ז'יז'ק טוען שהטבעי שלנו הוא המנומס. הוא נותן מספר דוגמאות, למשל שהוא נפגש עם חברים בלקנים, טבעי להם חברתית על פי התרבות שלהם, לנהוג באופן בוטה - קודם יורדים אחד על השני, מתבדחים וכשמסיימים עם הבוטות, אז עוברים לשיח תרבותי ומעניין. אחרי שהוציאו את הרפש, את הפגום בהם, אז הם מגיעים למי שהם באמת. דרך אגב, הוא מבסס את זה כאמור על התאוריות של ז'אק לאקאן.

ז'יז'ק גם אומר שאחרי שנפגשים בדייט, אם אפשר לשים בצד את התשוקה המינית, אז אפשר יהיה לנהל שיחה ולהכיר. אחרי שעוברים את החלק הלכאורה מפלצתי, את התשוקה, אפשר להכיר את הבן אדם.


נחזור למרקוס. הוא אומר שהאופה לא התכוון לעשות את הבקיעים והסדקים בלחם ועדיין הם מעוררי תיאבון. כך בדיוק אומר ז'יז'ק שהפגמים, אם נקבל אותם, הם מה שיביאו את האהבה. הביטוי של האני האמיתית.

הפגמים "אשר מצד עצמם אין בהם כל ֹיפי, אבל בֵצרופם ליצירי הטבע הם מוסיפים עליהם חן וַמרבים חמדה להם בנפש."

מרקוס מציע לנו לראות את הפגמים הללו כחלק מהטבע ולראות את היופי שבהם. הוא גם אומר שהם יביאו לכך שלא יהיה משהו שלא ינעם לנו לראות. הוא עושה עם עצמו פה תרגול רוחני לחשל את עצמו. לפתח סיבולת בהתמודדות עם חוויות בעולם. גם אלו שתיארתי בהתחלה במילים מוזרות בכל מיני שפות.

תראו כמה שנאה יש היום לשונה וכמה שיימינג וחרמות בסגנון של שמנופוביה, שנאת זרים, גזענות, שוביניזם, בין עדות, דתיים \ חילוניים. יש גם אפליה כלפי מבוגרים. בואו נשדך רגע בין מרקוס אורליוס לסלבוי ז'יז'ק באמצעות מתווכים ראויים. אני מתכוון לשיר של להקת הסמית'ס שכתב מוריסיי עם ג'וני מאר וגם עשה להם גרסת כיסוי נפלאה ג'ף באקלי זצ"ל. בשיר הנפלא I know it's over הם אומרים:


It's so easy to laugh

It's so easy to hate

It takes strength to be gentle and kind


כל כך קל ללעוג

כל כך לשנוא

זה מצריך כוח להיות עדין ואדיב.

בית אח"כ הם אומרים:

It's so easy to laugh

It's so easy to hate

It takes guts to be gentle and kind

Over, over

Love is natural and real


כל כך קל ללעוג

כל כך לשנוא

זה מצריך אומץ להיות עדין ואדיב.

שוב ושוב

אהבה היא טבעית ואמיתית.


שימו לב שגם סלבוי ז'יז'ק אמר את זה. "פגמים חביבים", הם מרכיב יסודי באהבה. אי אפשר אף פעם להתאהב באדם המושלם. רק מתוך שימת לב לפגמים אדם יכול להגיד: "אבל למרות חוסר השלמות הזו אני אוהב אותו או אותה". זה מצריך אומץ וכוח לאהוב למרות ובזכות הפגמים. הסמית'ס גם הבינו שאהבה היא טבעית ומציאותית- Love is natural and real זאת אומרת, המציאות כפי שהיא. כולל הפגמים.



מרקוס מתייחס לזה גם "וכן יביט בצורות זקנים וזקנות ב ֹענג כמו שיביט ביפי ילדים". מי שיהיה רגיל להתסכל בטבע וביופיו בתשומת לב, לא יראה בכל אלה פגומים, שונים או זרים.

באביב קל להבחין ביופי ולהעריך אותו כשהוא חדש, פורח בצורה פנטסטית ומפוצץ בצבע. וגם אז, אפשר לפעמים לשכוח ולהתרגל.

מרקוס מזכיר לעצמו להעריך את יופיו של הטבע על כל שלביו, ובמיוחד ברגע הבשלתו. השלב החולף ביותר בחייו של אורגניזם מתרחש כאשר הוא עובר מבגרות מלאה למוות. "כן הדבר גם בְתֵּאנים אשר הבשילו כל־צרכן על העץ והן מתבקעות לאט. כן בזיתים אשר גמלו כל־צרכם ועל־ידי שקרוב הפרי לרקבון נמצא בו ֹנעם מיֻחד."

לאחר מכן, מרקוס ממשיך במטאפורות שלו ומגיע להערכת היופי והחביבות שבפני ההזדקנות. צורות מגוונות של יופי כולן "מושכות את הנשמה" ומזינות אותה כך שאדם "משיג תחושה ותובנה עמוקה יותר לעבודת הטבע" הוא כתב, דהיינו איך הטבע פועל. יופי מזין את הנשמה. וזה לא חייב להיות מושלם; הלא מושלם הוא גם יפה, ואולי נוגע ללב יותר דרך הפגמים שלו.

נחזור רגע למילים שציינתי בתחילת הפרק ומה למרקוס יש להגיד עליהן. הוא אומר בתרגום חופשי הפעם ולא בציטוט: "לא להרגיש מוטרד, או מובס, או מדוכדך כי ימיך אינם עמוסים בפעולות נבונות ומוסריות. אבל לקום בחזרה כשאתה נכשל, לחגוג להתנהג כמו בן אדם - לא מושלם ככל שיהיה - ולאמץ במלואו את המרדף שאליו יצאת".

לסיכום, מרקוס אומר לנו להעריך את היופי ואת הפגמים והסדקים. כך נתרגל אליהם ונוכל לראות בשלוות נפש את הכל. גם את הקשיש כמו העולל וגם את הטעם הטוב של הזית והתאנה כשהן על סף ריקבון. הוא אומר, שגם באופיינו, עדיף לאמץ את המסע שיצאנו אליו על פני הדכדוך מכישלון, או מהתכונות הלא טובות שלנו.


אז עד כאן להפעם. תודה שהאזנתם. נשתמע בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב.


102 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page