top of page

פרק 35 בהסכת- מונגש בטקסט. על החסד ועל הפוליטיקה



שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.

תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.

אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.

אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים.

היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.

אנחנו בפתחה של מערכת בחירות חדשה. ככל שהזמן נוקף אנחנו נחשפים לעוד ועוד פרובוקציות, אמצעי שכנוע, מי שמעדיף את מינוח הינדוס תודעה (אני לא אוהב את המונח הזה, אבל הוא חלק מהעניין). נרקמות שותפויות פוליטיות חדשות ויש הטלת רפש והטייה של תפיסות ודעות. בין היתר סקרים מבלבלים וקמפיינים של יועצי אסטרטגיה. כל זה לצד משפט מתוקשר ותקשורת חובבת כותרות. כי אנחנו חובבים כותרות.


אריסטו אמר שהאדם הוא בעל חיים פוליטי על פי טבעו [ כי הוא בעל היכולת לדיבור תבוני , ללוגוס , מאפשרת לבני האדם לעצב עבור עצמם הסדרים פוליטיים שמיטיבים את התנאים למימוש אנושיותם . כל שותפות קיימת לשם השגת איזה טוב ( שהרי עושים כל בני האדם כל מה שהם עושים כדי להשיג מה שנראה להם כטוב) , אחת השותפויות היא המדינה. שותפות זו והשותפות המדינית גם בין מדינות... המדינה נמנית עם הדברים הטבעיים.


נאמנות פוליטית צריכה להיות אם כן, למען טוב כלשהו. למען שותפות ליצירת טוב כלשהו. מן הסתם יהיו מחלוקות על איך לייצר את הטוב ולעיתים גם מחלוקת מהו הטוב. אם יש משהו שהדמוקרטיה הביאה לעולם לטובה, היא השיח בין דעות שונות שמתגבש ליצירת משהו חדש שכולם יכולים לחיות איתו. לא בהכרח להסכים לכולו. זו הקואליציה. זאת אומרת שמתבקש שבדמוקרטיה יהיה ביטוי לכל הדעות. לכל תפיסות. כמובן יש גבול גם לזה ויש מה שלא לגיטימי. הרי גם משטרים טוטאליטריים - דיקטטוריים בהיסטוריה עלו בבחירות דמוקרטיות. אבל מי שבוחר בפלג פוליטי חייב לוודא כתנאי ראשון, שהפלג הפוליטי המועדף עליו, מאפשר הקשבה לדעות שונות ומכבד את כללי המשחק הדמוקרטיים. מה שאמרתי עד עכשיו, הוא הכי נטרלי שהצלחתי לאמץ מבחינה פוליטית. דהיינו הכי קרוב שזה יכול להיות לשם התאמה לכל זרם פוליטי. כל זרם פוליטי שמכבד את כללי הדמוקרטיה. אין בזה ביטול של עמדות שונות. אין בזה סגידה עיוורת או שאיפה לכוח מוחלט.

נזוז רגע מהפוליטיקה ונחזור אליה אולי אח"כ.

סנקה כתב על החסד ספר, אבל בחר במכתבו ללוקיליוס להרחיב בנושא. יש במכתב הזה הרבה שמתקשר לפוליטיקה ובחרתי להפעם להביא מהמכתב הזה.

סנקה אומר לחברו: "טוב שלא לקבל תמורה מלא לתת נתינה. גם לאחר יבול רע צריך לזרוע. תכופות מה שאבד, בגלל עקרות קרקע ממושכת, פוריות של שנה אחת משיבה". סנקה ממשיך ואומר "שכדאי להתנסות בכפויי טובה רבים כדי למצוא מכיר טובה אחד. אין איש שידו כה מיומנת בהענקת חסדים שלא יוטעה תכופות. שיוטעה בלבד שיקלע למטרה לפעמים".

זה מזכיר לי שפעם בחיפה קפץ לי לכביש כאשר פניתי לתוך רחוב צר, איש וביקש שאעזור לו. הוא סיפר שהוא נתקע בלי דלק והארנק שלו נשאר בעסק. יש לו מסעדה בעיר התחתית של חיפה (אנחנו היינו על הכרמל למעלה). הוא ביקש שאתן לו 20 ש"ח כדי שיוכל למלא דלק שיביא אותו עד לעסק למטה בעיר. הסיפור שלו והדרך בה ביקש הפתיעה אותי ואכן נתתי לו 20 ש"ח. לאחר זמן לא רב, אולי מספר שבועות. הלכתי רגלית למעלה בחיפה בשדרות מוריה. לפתע מגיח לו שוב אותו אדם עם אותו סיפור באופן זהה. אמרתי לו בחיוך תמים, כבר עשית עלי את הקטע הזה. הוא הופתע התבלבל ואמר, "מה? מה פתאום?" והלך מהר מהמקום.

לרגע חשתי מרומה מן הסתם. רציתי לעזור אבל נפלתי על נוכל. רבים מתלבטים אם לתרום לקבצן כי אולי הכסף ילך לאלכוהול או סמים. חלק עושים צעד קדימה וקונים לדרי רחוב אוכל ולא נותנים כסף. אבל ברור שבמקרה שלי מדובר בנוכל ולא אדם במצוקה כפי שתראה. הוא לא בא לבקש כסף כי אין לו מה לאכול. הוא בחר בקפידה את סיפור העקיצה. פרט על המיתרים הנכונים גם כדי להוציא כסף ולא שקל או שניים. אין בליבי על המקרה והוא לא מנע ממני לעזור כשהתבקשתי או כשראיתי צורך. לא אמרתי לעצמי, איך עבדו עלי, בחיים לא סומך יותר על כאלה. בדיוק כמו שסנקה אמר " אין איש שידו כה מיומנת בהענקת חסדים שלא יוטעה תכופות. שיוטעה בלבד שיקלע למטרה לפעמים".

הוא גם הסביר "עד מהרה יושתקו החיים בנרפות ובעצלות אם נאלץ לזנוח כל מה שפגע בנו. הלוואי והמקרה הזה יעשה אותך נדיב יותר". הוא לא אמר את זה לי ולמקרה שלי, אבל במרחק 2,000 שנה, הוא קולע.

הוא אומר " אם תוצאות פעולה אינן ברורות, צריך לנסות שוב ושוב כדי לבסוף להצליח".


אנשים לעיתים נוהגים ביחסים שלהם עם הזולת כמו בחשבון עו"ש משותף. מפקידים ומושכים. לעיתים מישהו בחוב כלפי ולעיתים אני בחוב כלפיו. בהתאם למה שנראה לי שחוב או חסד. לקחו ממני או נתנו לי.

קיבלתי או לקחתי.

סנקה גם שואל: "אם מי שהועיל לנו ואחר כך הזיק, איזן את החשבון ושחרר אותנו מתשלום חוב".

סנקה אומר שצריך לאמוד כל דבר חסד לפי רוח הנותן, לשקול לא כמה נתן אלא מה איכות רצונו הטוב…. איש טוב מחשב חישובים כך שהנזק יהיה שלו: הוא מוסיף לחסד, ממעיט את הנזק. "

שיפוט נכון הוא לשכוח את הנזק ולזכור רק את מילוי החוב ואת החסד.

סנקה אומר שהוא לא קובע מחיר זהה בין נזק לבין חסד. לעיתים אדם רוצה לעשות חסד אבל גם עשה קצת נזק, מדעת או שלא מדעת. יש להעריך גמילת חסד יותר מנזק. הם לא שווים במשקל שלהם על מאזני ההתחשבנות. החסד שוקל יותר. לפעמים עזרה קטנה תהיה משמעותית יותר ברגע מסוים. לעיתים זנק יכול להיות גדול, אבל עזרה קטנה מאוד יכול להגיע רחוק. תמיד המשקל של הנתינה גדול מהלקיחה.

סנקה גם אומר שהחכם שמח יותר לתת מאשר לקבל. אני מניח שזה משהו שיהיה קל להתחבר אליו. לפחות למי שבאופיו נוטה לתת ולא רק לקחת.


בקיצור, בחשבון העו"ש המשותף הזה, צריך תמיד להיות נדיבים בהתחשבנות. שנזק לא יגבר על החסד. תמיד לטת לצד הכרת הטובה והרצון להשיב טובה תחת טובה.

וזה משפט משמעותי מאוד שלצערי רוב הפוליטיקאים לא חיים לפיו: "טועה המקבל חסד ברצון גדול יותר משהוא משיבו. " אם כבר השווינו לחשבון עו"ש משותף. תמיד צריך לתת ערך גם לעצם זה שנכון היה מישהו לעשות עימנו חסד. לא רק החסד עצמו. דהיינו לתת ערך גם למעשה אבל גם לכוונה. ככה שנחזיר טובה וחסד, זה יהיה עם ריבית. לא רק טובה כנגד טובה. נחזיר טובה בתוספת. "עלינו לעשות הכל שנהיה מכירי תודה ככל שנוכל".

סנקה אומר: "אני מכיר תודה לא כדי שאחר יהיה נדיב יותר כלפי, כי דרבנה אותו הדוגמה של התנהגותי, אלא כדי שאני אעשה דבר מה נעים מאוד ומאוד יפה. אני מכיר תודה לא כי זה מועיל אלא כי זה נעים". תחשבו כמה התרבות הפוליטית שלנו נגועה ביחסי מה מועיל לי ומה לא. באינטרסים. זה שאנחנו אומרים, ככה זה, אנחנו למעשה הופכים להיות גם כאלה בחשבונות העו"ש שלנו עם הזולת.

"בשלוות נפש אשאף לעשות את המעשה הישר אפילו במחיר של שם רע". וסנקה שאמר את זה היה פוליטיקאי. ברומא העתיקה, הפוליטיקה היתה כמו שהיא היום. מעטים נהגו אחר. מספרים למשל קטו הסטואי. ששמו הפך להיות ביטוי שגור ברומא. היו נוהגים לומר, "טוב לא כל אחד יכול להיות קטו". דהיינו אדם ישר ודובר אמת.

נחזור רגע לסנקה. הוא אומר שהכרת תודה היא לטובתכם יותר מטובת הזולת. מי שעשינו לו חסד, נהנה ממשהו יום יומי שהשתפר בזכותינו. אבל הנותן זכה בדבר גדול שמקורו בנפש מאושרת בתכלית - הכרת תודה.

"אם רוע לב מאמלל ומידות טובות מביאות אושר, אם להכיר תודה הוא מידה טובה, השבת דבר רגיל וזכית במה שאין לו מחיר - מודעות של הכרת תודה שאינה שורה אלא בנפש אלוהית וברת מזל. אומללות גדולה מקננת בחושב ההפך. איש אינו מכיר תודה לעצמו אם לא מכיר תודה לזולת. "


זאת אומרת שעלינו להמנע מכפיות טובה למען עצמינו ולא רק למען היחסים שלנו עם הזולת.


סנקה מספר על המורה שלו - מי שלימד אותו את הסטואה- אטלוס. שאמר "הזדון עצמו שותה את חלקו האיר של הרעל" זה משפט יפה בעיני. הוא אומר שזה שונה למשל מארס הנחש שלא פוגע בנחש עצמו. עשית זדון מזיקה יותר לעושה הרעה ולכפוי הטובה.

מי שכפוי טובה מאוד מתייסר כי הוא מקטין את הטובה שקיבל ומאדיר את הנזק שהוא גורם לעצמו בכפיות הטובה.

סנקה גם לוקח את העיקרון הזה צעד קדימה ואומר שחכם תמיד מחפש את הטוב - הוא לא פרש הכל לרעה ואינו מחפש את מי להאשים במזלו הרע. הוא מייחס טעויות אנוש לגורל. הוא תמיד זוכר מעשים טובים. לעיתים הנזק גובר מאוד. אבל כאשר הנזק שווה לחסד, נשאר בנפש קורטוב של רצון טוב. הוא משווה את זה למשפט שדעות השופטים מאוזנות. אז מזכים. ואם יש ספק, תמיד פוסקים לקולא.

סנקה אומר "שאין דבר יקר לנו יותר מחסד, כל עוד אנו מבקשים אותו, משקיבלנו - אין דבר זול יותר. מה שמשכיח חסדים שקיבלנו זה התאווה לקבל עוד." זה חזק מה שסנקה אומר. אין דבר יקר יותר מחסד- כל אוד אנחנו מחפשים איך להעניק אותו. אין דבר זול יותר אם אנחנו רוצים את החסד ומבקשים בתאווה עוד.


נחזיר את זה רגע לפוליטיקה.

סנקה אומר, שצריך להשיב חסד למי שמגיע לו. לזה יסכים גם המון מפולג בדעותיו, אבל לפעמים אנחנו משיבים עוול תחת חסד, והסיבה העיקרית מדוע נמצא מישהו כפוי טובה היא כי הוא אינו יודע להכיר תודה במידה מספקת. זה בדיוק הבעיה בפוליטיקה. שהנבחרים אינם יודעים להכיר תודה לבוחרים ששמו אותם בכסא.

נסיים ב 2 משפטים חזקים מתוך המכתב הזה של סנקה.

הראשון: "אין עשיר יותר מהאיש שלא מצא הגורל מה לתת לו" - דהיינו מסתפק במה שיש ולא ניתן אפילו לתת לו חסד כי לא צריך.

המשפט השני: " אין שנאה מסוכנת יותר מבושת חילולו של החסד".


מאחל לכם שתמיד תהיו בצד הנותן.


תודה שהאזנתם. נפגש בפרק הבא אם ירצה הגורל. היו בטוב.


7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page