top of page

פרק 30 בהסכת-מונגש בטקסט: על האוהבים



פרק- 30 או על האהבה

שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.

תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.

אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.

אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק ואינסטגרם של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים. היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.


בפרק היום נתחיל בסיפור על הלנה מטרויה. לפי המיתולוגיה - ויש מספר גרסאות. להלנה היו מחזרים רבים מכל רחבי יוון שהגיעו לבקש את ידה. נוצרה בעייה וחשש שמי שלא יזכה בידה של הלנה, יסתכסך עם משפחתה ואולי עם חלק מהמתמודדים האחרים. אודיסאוס ששמו שב ועולה במלחמת טרויה באיליאדה של הומרוס ואח"כ במסעו חזרה לאיתקה באודיסאה, הציע פתרון לבעיית המחזרים. הוא הציע כי לפני שתעשה ההחלטה כל המחזרים ישבעו להגן על הבעל הנבחר נגד כל מי שיתקומם נגדו. הצעתו התקבלה ע"י כולם והצליחה. כך הלנה ומנלאוס התחתנו. מנלאוס ירש את המלוכה בספרטה ועזר לאחיו אגממנון להשתלט על המלוכה ב מיקנה.

פאריס מטרויה שבחלק מהמקורות גם נקרא אלכסנדר בנו של פריאמוס, אולץ לשפוט מי האלה היפה ביותר. הרה, אתנה או אפרודיטה. העמידו אותו בפני מצב בעייתי מאוד שמן הסתם נועד לפורענות. מה שלא היה בוחר הייתה בחירתו מזיקה לו בשל הפגיעה ב 2 אלות בעלות עוצמה, פאריס בחר באפרודיטה אלת האהבה והיופי. בתמורה היא הבטיחה לפאריס את הלנה, אף על פי שהיתה נשואה למנלאוס והיתה להם ילדה בת 9 בשם הרמיוני, לא זאת מהארי פוטר. פאריס נסע בידידות לספרטה, זכה לאירוח כיד המלך תרתי משמע, סעודות ועוד. חרף האירוח המזמין הוא בעורמה חטף את הלנה.

מנלאוס דרש להפעיל את ההסכם שהציע אודיסאוס בין כל מחזריה של הלנה שיגנו על הבעל הנבחר. וכך מכל רחבי יוון גויסה קואליציה להשבת הלנה מטרויה בראשות אגממנון אחיו של מנלאוס וכך מלחמת טרויה החלה.

נעבור לסטואים ולתפיסתם על אהבה ונתחיל קודם באפיקטטוס ועל מה שהוא אומר על הידידות. כוכבית קטנה, נדבר יותר על האוהבים ופחות על מה זאת אהבה, שאולי שווה פרק נפרד…


השיחות ספר 2. פרק 23



אפיקטטוס אומר שטבעי שנאהב את הדברים שאנו מעוניינים בהם. השאלה היא מה הם הדברים הטובים. בציטוט הוא אומר, מי שמכיר את הדברים הטובים - הוא יודע גם לאהוב אותם. מאידך מי שאינו מוכשר להבחין בין הטובים לרעים, איך יכול אדם זה לאהוב? כשאפיקטטוס אומר שרק החכם מוכשר לאהוב, הוא מתכוון לזה שנוהג בחוכמה של סינון הרשמים מן המציאות וחי חיים על פי הטבע. בהרמוניה עם הטבע ועם הטבע שלי האישי. מזכיר לכם, כי דיברנו בעבר על החוכמה והחכם בפרק נפרד, שהכוונה היא הלימה בין הטבע האישי שלי למציאות שמחוצה לי. צריך שתהיה הרמוניה ביני לבין מה שמחוצה לי. התנגשות בתחום הזה מביאה למצוקות ובעיות. לקושי ברווחה נפשית ופגיעה באושר. אם אני אנסה לכופף את המציאות לציפיות שלי, אני נועד לאכזבות ויותר מזה.

אפיקטטוס אומר שאנשים נבוכים ומבולבלים ע"י הרשמים ומשתכנעים מהם. לדוגמא, מי שמתרשם מהאסתטיקה של זולתו. מיופייה של הלנה, נוצרת משיכה ראשונית בשל סימטריות, יופי טבעי, סטייל, ביטחון עצמי וכריזמה. אבל כל אלה מצויים ברובד שטחי שאינו מאפשר עדיין להכיר את טבעו של הזולת ואת ההתאמה שלו אלי. יתרה מכך בהזדמנויות שונות אנחנו רואים דברים אחרת. פעם כטובים פעם כרעים. בהזדמנויות שונות אנשים לפעמים אוהבים לפעמים שונאים. יעידו על כך, כל זוג שהתגרש. אפילו אם התחתן מחדש. אפיקטטוס נותן את הדוגמא של 2 כלבים שמשחקים ומתלטפים, עד שתזרוק בניהם חתיכת בשר. או בני משפחה אוהבים שרבים על ירושה. הוא אפילו מכנה את המקרה עם הלנה, כך שבין הידידים מנלאוס ופאריס הושלך הנתח בצורת אישה צעירה ויפה ובגלל זה פרצה מלחמה. הוא מכנה אותה "נתח" לא בגלל שכך ראה אותה. אלא בגלל שכך המריבה התייחסה אליה. כרכוש. זו טעות שכולנו עושים גם אם לא מודים בזה.

מי ששם במקום הראשון את מה שמועיל לו, בהכרח משפחתו וידידיו יהיו במקום משני, כל עוד הם מועילים לו הם אהובים. "כי המקום שם נמצאים ה"אני" וה"שלי" לשם בהכרח יטה האדם. אם זה במשיכה למשהו - שם יהיה הכוח המושל או אם ברצון החופשי- אז שם הכוח המושל. או בחיצוניים או ברצון החופשי. אפיקטטוס אומר:


דהיינו משתנה בהתאם לצורך. אפיקטטוס אומר, שראשית כל הטוב והמועיל נמצא ברצון החופשי, אצלי בחשיבה הנקייה מתשוקות חיצוניות. רק אם לא אראה את מושא אהבתי, כשלי. כחלק מה"אני" שלי, אהיה בעצמי אהוב וחבר טוב. זה הרגע להדגיש כי מה שמתכוון אליו אפיקטטוס ברצון החופשי, הוא מה שבאמת שייך לי- הסגולות השכליות שלי. כושר השיפוט, ההגיון החשיבה הרציונלית. יכולת הבחירה שלי. הם חופשיים.

אפיקטטוס גם מביא כאמור את הדוגמא של פאריס ומנלאוס. הם הפגינו ידידות מופלאה וערכו סעודות ומשתה. עד שפאריס "התאהב" לכאורה בהלנה מטרויה אשתו של מנלאוס. אני אומר לכאורה, כי או שזה כישוף של אפרודיטה, לא דבר אמיתי, או שזו התאהבות בדימוי- היופי המסמא של הלנה. מי שראה את הסרט "טרויה" עם בראד פיט יכול לראות ממש בתחילת הסרט את הסצנה הזאת. רק שבהוליווד לא השכילו לתת לזה עומק והלכו על אהבה רומנטית בין שניהם, הם אפילו השמיטו את הבטחת הלנה לפאריס ע"י אפרודיטה. להלנה מטרויה קראו "בעלת הפנים שהשיקו אלף ספינות". כי כתוצאה מיופייה פרצה מלחמת יוון בטרויה שהתחוללה 10 שנים. אך בראשיתה הייתה חברות לכאורה.

כי גם החברות בין מנלאוס לפאריס לא היתה כזאת שהמועיל בה הוא ברצון החופשי של כל אחד מהצדדים. ברצון החופשי של שניהם של על פיו ירצו לשמור על כבודם, הגינותם ועל היחסים שלהם. ופאריס ראה בהלנה את ה"אני" וה"שלי". כך גם מנלאוס.

אפיקטטוס אומר שאין לתת אמון בחוסר יציבות של אנשים שעקרון מנחה אצלם שרושם אחד שולט בהם ואח"כ רושם אחר. לא הרצון החופשי שלט בפאריס אלא הרושם שבהתאהבות בהלנה. אפיקטטוס מתאר את האנשים שנוהגים בפריצות שמגדפים זה את זה ומתקוטטים, ככאלה שמעמידים את עצמם וכל ענייניהם מחוץ לרצונם החופשי. הם משתעבדים לדברים חיצוניים.

הידידות תמצא במקום בו יש נאמנות, צניעות, ומסירות לדברים מהוגנים.


לסיכום קטן לעת עתה, אני מסב את תשומת ליבכם שהסטואים תמיד מכוונים את תשומת ליבם לעצמם בפנים. לאימון שלהם עצמם לפני שהם פונים החוצה. לא משנה אם זה כלפי משהו חיוני כמו מזון ושתיה, או כלפי אהבה. לכן אפיקטטוס בהקשר של ידידות ואהבה מדבר קודם כל לסנן את הרשמים החיצוניים ולשמור על הרצון החופשי- דהיינו לא להיות נשלטים ע"י גורמים חיצוניים, גם אם יופיים יכול להשיט אלף ספינות.


כך יש להתחיל כשאוהבים.

אז אם הזכרתי אהבה, זה אולי לא ישמע מובן מאליו, אבל חשוב רגע להגיד שהמילה אהבה מכילה בתוכה הרבה. המשמעות תלויה בטבע היחסים בין האנשים הרלוונטיים.

יש אהבה רומנטית- ארוס. אהבה משפחתית. אהבה אפלטונית. אהבה בלתי מותנית. לצערי אפשר גם משמעויות שליליות, כמו אובססיות או אהבה נכזבת.


הסטואים אינם מונעים מעצמם אהבה. אצל הסטואים החיים על פי הטבע- או בהרמוניה עם הטבע, זה מרכיב בסיסי בתפיסה. על כן, אהבה על סוגיה, היא חלק מהטבע האנושי.


אני מתכוון להתייחס בעיקר לאהבה רומנטית וידידות ופחות באהבה שהיא ביולוגית, אבל כפי שהציטוטים מאפיקטטוס ממחישים, ההתנהגות של האוהב רלוונטית גם בתחום הזה.

לפני שנדון בגישה הסטואית לאהבה, נתחיל דווקא בדברים הבסיסיים יותר. מוסוניוס רופוס שהיה מורהו של אפיקטטוס, דיבר על ערכי משפחה. הוא בין היתר גם דיבר על סקס. צורך במין אינו נוגד את המידות הטובות. כל עוד הוא אינו נוגד את המידות הטובות. מוסוניוס רופוס נתן מספר דוגמאות למערכות יחסים כאלה שאינן על פי המידות הטובות. הוא דיבר על מין שלא בהסכמה בתוך מערכת יחסים. יחס לא ראוי בין בני זוג. בגידות בתוך מערכת מונוגמית. אובססיות או הטרדות. כל אלו הם דוגמאות לכך שמחשבות ומעשים שליליים מערפלים את השיפוט ומעפילים על התבונה ועל כן, משפיעות על המידות הטובות של האדם. כמו שאמרתי קודם- אנשים שמונעים לא מהרצון החופשי.


מוסוניוס רופוס היה יחסית ליברלי, אבל לא כל הסטואים נהגו באותו אופן. כשקיקרו התייחס לאהבה, הוא הדגיש אהבה ללא תנאים - אהבה טהורה. השימוש במונח "טהורה", הוא בשל תפיסתו שרובנו מבלבלים בין אהבה לתשוקה. לכן הוא התייחס בהסתייגות גדולה יותר לנושא ממוסוניוס רופוס. הוא טען לבלבול בין דחפים לבין אהבה. על כן הוא טען שהחכם נכנס למערכת יחסים רק כאשר הם חופשיים מרגשות שליליים. ללא חרדות, תשוקות לדברים חיצוניים וחופשיים מטרדות. גם לי זה נשמע קשה עד בלתי מושג. אבל כל עוד זה במודע, אפשר להתאמן על זה.


הסטואים ראו במידות הטובות ערך עליון ומעל לכל דבר אחר בחיים. על כן, רגשות חיוביים אחרים מוגדרים כבונוס. כמועילים - לאושר. אבל אם סטואי אינו במערכת יחסים, מידותיו הטובות אמורות להספיק.

אהבה רומנטית ואפילו תשוקה כשמופעלת נכון, יכולים להיות חלק מחיים ערכיים. מותנה שמערכת היחסים היא הדדית ומועילה ל2 הצדדים. גם מותנה שאצל 2 הצדדים הרגשות לא מפריעים לחיים על פי הטבע, בעיקר השליליים.


הסטואים נוהגים בזהירות במה שנוגע לאהבה ותשוקה. האושר- הרווחה הנפשית אצל הסטואים, מותנים בחיים ללא רגשות שליליים, כגון פחד וחרדות, תשוקות לא בריאות לדברים חיצוניים כמו שציינתי ועוד.

דהיינו מערכת יחסים עתירה בהתרגשויות וטלטלות עלולה לפגום באושר. למרות שאהבה היא חלק אינטגרלי וחיוני מהאושר, חשוב להימנע מאהבה שמטפחת פינוק יתר, מתירנות, תאוות ותשוקות מוגזמות שפוגמות במידות הטובות.

ציטוט יפה מאוד מתוך מחשבות לעצמי של מרקוס אורליוס אומר ספר 6 .39: " התאם עצמך לעניינים אשר הוקצו לך במנת גורלך; אהוב את בני האדם שגורלך שזור בגורלם, ותהא זו אהבת אמת!"


הסטואים הכירו בכך, שמערכות יחסים מיניות הן חלק בלתי נפרד מכל קשר רומנטי ראשוני ואף בעלות חשיבות. אפשר לקרוא לזה החלק ההורמונלי.

כי הרי, החלק הפיזי הוא מה שמבדיל אהבה רומנטי מחברות או ידידות. על כן, הכרחי למערכת יחסים רומנטית.

מערכת היחסים האתית שאליה מתייחסים הסטואים היא איחוד אוהב ומחויב הדדי, המבוסס על אמון וידידות.

הסטואים כבר בתחילת דרכם מיהרו מאוד לציין שמערכות יחסים מזדמנות הנשענות אך ורק על הרצונות והמשיכה הגופנית או חיפוש אחר הנאה, חסרות עומק והגשמה, סוג זה של יחסים נוגד ביסודו את רעיון ההימנעות מרגשות שליליים ותשוקות מזיקות, ולכן יש להימנע מהם.

לעניין אהבה נכזבת

"לגבי כל חפצים שמעניקים לך הנאה, שימושיים או אהובים מאוד, זכור לומר לעצמך מה הטבע הכללי שלהם, החל מהדברים הכי לא משמעותיים." אפיקטטוס

הדיכוטומיה של אפיקטטוס שציינתי מספר פעמים בעבר, קובעת שעליכם להשקיע זמן רק בדאגה לדברים שנמצאים בשליטתכם, בהתחשב בכך שרגשותיהם של אנשים אחרים אינם בשליטתכם, על כן מי שאוהב באופן לא הדדי ולא מוחזרת לו אהבה, צריך שלא להטריח את עצמו ברגשות של הצד השני.

הסטואי לא ייצר לעצמו טראומה בפוטנציה בשל רגשות פגועים הקשורים לאהבה נכזבת. בנוסף, הסטואיות מלמדת שהרגשות שלנו הם זמניים, זה ישים במיוחד כאשר אנו מגלים בתקופת המשיכה הראשונית שהאדם האחר אינו מחזיר את הרגשות הללו, הרגשות שהיו לך פעם יתפוגגו בסופו של דבר אם לא תיתן להם להפוך לאובססיה ולמשהו פתולוגי.

עבור סטואים, לא המשיכה לאדם היא שעושה אותך או אותך למאושרים, אלא לחיות חיי סגולה שאפשר לבנות ביחד, ואם זה לא יוצא לפועל בשל אהבה נכזבת, המשיכה לא משרתת שום מטרה, ולכן יש לזנוח אותה.


אהבה ואובדן

"קברת מישהו שאהבת. עכשיו חפש מישהו לאהוב. עדיף לתקן אובדן של חבר מאשר לבכות עליו". - סנקה


זה נשמע משפט קר. אבל נסו לחשוב עליו לעומק.

הסטואיות מלמדת אותנו על החשיבות של כל דבר. עד כמה שזה נשמע שלילי, יש שתי תוצאות של כל מערכת יחסים רומנטית; פרידה או מוות. סטואים מקבלים לחלוטין שהם יכולים לאבד את יקיריהם בכל יום, לכן הסטואים משתמשים בתרגול של memento mori זה מונח עתיק שתמצאו עליו לא מעט אם תחפשו. משמעו - זכור את המוות. נמנעתי מלגעת בזה עד כה, אבל הוא חשוב מאוד. התרגול נועד כדי לעזור להכין את עצמכם לאובדן בן/בת זוג או יקרים. כי התרגול הרוחני של memento mori מביא אותנו להבנה שזמנינו קצוב וכדאי לנצל את זמן ההווה כאילו הוא יכול להיעלם בכל רגע. עכשיו תחשבו אם הויכוח האחרון שלכם עם בן בת הזוג, באמת היה הכרחי. ותחשבו מה אם הדבר האחרון שאמרתם להם בכעס זה הדבר האחרון שתגידו להם בכלל.



יחד עם אותו רעיון, אפיקטטוס עודד את התרגול של premeditation malorum, שמשמעו לדמיין את מה צפוי לי בעתיד, בעיקר דברים שליליים, על מנת שאכין את עצמי אליהם. הוא הזכיר לנו שיש לנו זמן מוקצב לאהבה, בין אם זה שישה חודשים, שש שנים או שישים. עם זאת, אפיקטטוס לימד לא להיות מבולבל מהאהבה שיש לך לאדם כלשהו, אלא לעבוד על עצמך כדי להיות השותף הטוב ביותר שאתה יכול להיות עבור בן הזוג שלך בכל זמן נתון. כך, כאשר אתה ובן הזוג נפרדים או דרך פרידה או מוות, תישארו עם הכרת התודה שזה קרה בכלל, חשוב לזכור את האהבה שחשת, ולא להתאבל על ההיעדרות.

מחשבות אחרונות

הדעות על אהבה ומערכות יחסים משתנות מאדם לאדם, רעיון האהבה של כל אדם שונה בהתאם לחוויות האישיות שלו, האתיקה/אמונה שלו, וגם ההקשר החברתי הרחב יותר במהלך חייו. אנשים יכולים להיראות חסרי תשוקה או 'רומנטיים חסרי תקווה' בגישתם למערכות יחסים, ואחרים עשויים להיראות ליברליים או שמרנים במיוחד בהגדרתם כיצד מערכת יחסים צריכה להיראות.


זו הסיבה, שאפילו בתוך הסטואיות יש הרבה דעות שונות, במיוחד בפער בין הסטואיות האתונאית לתחייה הרומית. בתקופה הרומית, באופן כללי חל שינוי שמרני יותר בהתייחסות למיניות ובאיחודי הנישואים. הסטואים ככלל, לעומת זאת, מסכימים על הימנעות מסוג האהבה הלא נכון. הסטואי לא יהיה נלהב מדי מתאוות, וגם לא יטפח רגשות נכזבים או מערכות יחסים רעילות.

חשוב לזכור שהסטואיות מלמדת שעדיף להיות לבד מאשר בסוג היחסים הלא נכון. חשוב להעריך את עצמך באותה מידה שאתה מעריך את בן או בת הזוג שלך. בכך שלא תאפשרו לעצמכם להיכנע לתשוקות הראשוניות או לרעיון של אהבה אידיאלית, זה יכול לעזור למנוע ניצול או מניפולציה רגשית.


לסיום אומר שהתחלנו בדרכו של אפיקטטוס להיות חבר טוב ע"י מיקוד ברצון החופשי ובמידות טובות ולא להשתעבד אחר חיצוניים. מתוך רצון חופשי להקפיד על נאמנות, כבוד והדדיות. עברנו דרך המשמעות של אהבה כמועילה לאושר אבל לא בה תלוי האושר. תרגלנו את תשומת הלב שאנחנו נותנים במערכות היחסים שלנו ע"י כך שדימינו שבכל רגע הם יכולים להעלם. תחשבו כמה מערכות היחסים שלנו מועצמים לטובה כשאנחנו לא לוקחים אותם כמובן מאליו…

אז עד כאן להפעם… תודה שהאזנתם. נפגש בפרק הבא אם ירצה הגורל… היו בטוב.







20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page