פרק 28 בהסכת- מונגש בטקסט: על מזל וגורל

שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.

תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.

אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.

אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק ואינסטגרם של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.

בואו נדבר רגע על מזל וגורל.

נתחיל בסיפור על איש מקרואטיה - יש עליו אפילו ערך ויקיפדיה בעברית.

Frane Selak פריין סלק (נולד ב-14ליוני 1929) הוא אזרח קרואטי שניצל ממוות שבע פעמים וזכה בהגרלת הלוטו בגלל מאורעות חייו הבלתי רגילים הוא מכונה "האיש בר-המזל ביותר בעולם" וכן "האיש בר-המזל חסר-המזל ביותר בעולם"

התקרית הראשונה בה סלק הצליח להינצל ממוות אירעה בינואר 1962. סלק נסע ברכבת ובקטע בה המסילה הייתה מעל נהר קפוא הרכבת ירדה מהפסים וצללה מטה. אדם שהיה באזור משה את סלק מן המים בעוד ש-17 נוסעי הרכבת האחרים מצאו את מותם. סלק סבל מיד שבורה והיפותרמיה. בשנת 1963 סלק עלה למטוס בפעם הראשונה והאחרונה בחייו. בשל תקלה שהייתה בדלת המטוס היא נפתחה בזמן הטיסה, המטוס התרסק ו-19 איש מצאו את מותם באסון אך סלק נחת על ערימת חציר. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1966, אוטובוס בו נסע הידרדר לעבר נהר. ארבעה נוסעים מתו בתקרית אך סלק הצליח לשחות לחוף וחטף רק שריטות וחבלות קלות.

בשנת 1970 המנוע של מכוניתו עלה באש בזמן נסיעה, הוא הצליח להימלט לפני שהאש הגיעה למיכל הדלק. שלוש שנים לאחר מכן שוב פקדה אותו תקלה במנוע המכונית: שסתום דלק פגום הציף את המנוע ופרץ אש יצא מפתחי האוורור. שיער ראשו של סלק נשרף כליל באירוע אך מלבד זאת הוא לא נפגע פיזית. בשנת 1995 אוטובוס פגע בו בעיר זאגרב אך הוא ספג פגיעות קלות ביותר. בשנת 1996 הצליח להימלט מתאונה חזיתית עם משאית של האו"ם בהר, הוא הסיט את רכבו לעבר מעקה בטיחות שקרס מעוצמת ההתנגשות. הוא לא היה חגור בעת התאונה, נפלט החוצה כאשר דלת הרכב נפתחה, הצליח לאחוז בעץ שהיה בהישג יד וראה את רכבו צולל מטה מגובה 90 מטרים לארץ.

זכייה בלוטו

ב-12 ביוני 2003 יומיים לפני יום הולדתו ה-73, סלק זכה ב-800,000 אירו (כ-1,110,000 דולר אמריקאי) במשחק הלוטו. בעת הזכייה היה נשוי בפעם החמישית בחייו. הוא החליט לקנות שני בתים וספינה עם כספי הזכייה. בשנת 2010 הגיע להחלטה להעניק את יתר כספי הזכייה לקרובי משפחה ולחברים ולנהל אורח חיים חסכני.

יש כמה התייחסויות למזל באופן פופולרי-עממי.

התייחסות אחת, היא לכל מה שנולדנו איתו, מקום מגורינו, הורים ועוד נסיבות שהביאו אותי לאן שהגעתי אליו בחיי.

התייחסות שניה, היא התרחשויות אקראיות כמו מה שחווה פריין סלק- תאונות זכיות ועוד.

התייחסות שלישית, היא תוצאות לפעולה שנקטתי מבלי שכיוונתי לאותה תוצאה- סרנדיפיות. באנגלית: serendipity.

המשמעות שלה הוא מציאת דבר במזל, כאשר אתם מחפשים משהו אחר.

כמו ששאול חיפש אתונות ומצא מלוכה. כמו שפלמינג הסתכל על עובש וגילה פניצילין ויש עוד הרבה דוגמאות.

המילה באה משמה העתיק של סרי לנקה ומבוסס על סיפור על שלושת נסיכי סרנדיפ כאשר בעת טיול ראו עשב אכול רק בחלק אחד של הדרך והסיקו שהגמל שאכל את העשב, עיוור בעין אחת. עם הזמן המונח התגלגל למשמעותו הנוכחית. אפשר גם דוגמא פשוטה יותר נניח עליתי על הגג ורבצתי לי בשמש הנעימה ובטעות עם הרגל דחפתי עציץ מעבר לקצה. במקרה למטה היה איש שנפגע מהעציץ. לא כיוונתי לאותו איש.

המשותף לכל ההתייחסויות הללו, הוא שהם מתארות משהו שאינו בשליטתי.

בנוסף, יש אמונות באסטרולוגיה או אמונה שאני אדם בר מזל ואז יש לכך השפעה כגון פלצבו. אפקט פגמליון או אמונה שמגשימה את עצמה. עצם האמונה שאני בר מזל מייצרת לי מזל. הרבה אנשים מייחסים את זה או להשגחה פרטית, או לרוחניות כזו או אחרת, או באמת לכך שהמחשבה שלהם בוראת מציאות בנוסח תחשוב טוב יהיה טוב.

אני לא רוצה להיכנס לנושא השגחה כן או לא, כי היא לא משנה לפואנטה של הפרק. עקרונית אומר שהתפיסה הסטואית הולמת גם אם מאמינים בהשגחה וגם אם לא.

אני בטוח שתסכימו שהרבה בחיינו מיוחס למזל כאשר מדובר ב הצטרפות מקרים אקראית או הסתברותית. ובגדול, לטעמי מזל הוא משהו שאנחנו לא יכולים להסביר באמת איך הוא קרה. פעם סיפרה לי מישהי שאם קוראים הפוך את המילה "מקרה" משמאל לימין, מקבלים ה' רקם. כאילו אין באמת מקריות אקראית, אלא אלוהים ייצר את המקרה. אז גם הסטואים מניחים שמה שקרה, קרה בהכרח. כי כך היה אמור להתרחש על פי שרשרת הסיבות והתוצאות ועל פי הגורל. אם בהשגחה ואם כחוק טבע. זה מביא אותנו לאמירות המיוחסות לאיינשטיין בהקשר גורל או אלוהים:

• "אני רק רוצה לדעת את המחשבות של האל. כל השאר אלו פרטים קטנים."

כאשר אינשטיין מתייחס לאלוהים כחוקי הטבע הוא לא ראה באלוהים מישהו שמושך בחוטים כי הוא גם אמר ש:

"אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם."

• "אינני מאמין באלוהי התיאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים."

כאמור אני לא מתכוון להיכנס פה לתאולוגיה או מטפיזיקה ואפילו לא לפיזיקה דטרמיניסטית או קוונטית . אבל את הציטוט האחרון מאיינשטיין תזכרו כי הוא מתקשר לציטוט של סנקה שעוד מעט נגיע אליו.

אבל בכל מה שקשור לתפיסה האנושית, אין ספק שכולנו רואים את העולם בצורה של סיבה ותוצאה.

היוונים העתיקים והרומים ראו בגורל משהו שאינו נשלט ע"י האלים. גם בני אדם היום מבינים את המקום שלהם במציאות, כחלק מרשת של סיבות ותוצאות, חלקנו מניחים שיש מי שכיוון אותם ויש מי שרואה בהכל אקראי. אנחנו חיים במערכת שבה מופעלים כוחות שונים, האחד זרק אבן מעבר לצוק והשני הביא אדם לעמוד בדיוק במקום בו האבן תנחת.

הופעלו לא מעט כוחות שהביאו את סלק לנסוע ברכבת, את הרכבת שתפעל, המיקום המדויק בו הוא יפול המנח בו הוא יפול ועוד ועוד, כך שבתוצאה הסופית הוא ישאר בחיים. זה אקראי. לרבות כל שאר הפעמים שהמזל פקד אותו. יתרה מכך, בטוח חלק מהאירועים שפקדו אותו היו כתוצאה מהדרך בה התנהל מבלי לתת את הדעת על כך.

אבל אנחנו פה עוסקים באתיקה- דהיינו איך עלינו להתנהג ולא להסתמך על דברים שאין לנו שליטה בהם. אפילו אם יש השגחה, שכיוונה את הכל, הרי ניתנה לנו החלטה ובחירה ועלינו היא האחריות על מעשינו.

יש אמירה המיוחסת לסנקה, אבל לא בטוח שהיא ציטוט מדויק ויתכן שהיא עיוות של ציטוט אחר שלו. האמירה המיוחסת לו היא עדיין מעניינת והוא אומר כך:

"מזל הוא מה שקורה כשההכנה פוגשת הזדמנות"

הציטוט הזה כנראה שהוא פשוט הסבר למה שהוא באמת כתב : "המתאבק הטוב ביותר, אינו זה שלמד היטב את כל רזי האמנות, אשר לעתים רחוקות נתקלים בהם בהיאבקות ממשית, אלא הוא אשר אימן את עצמו היטב ובקפידה באחד או שניים ומצפה בדריכות להזדמנות לתרגל אותם"

אם האזנתם להסכת שלי, אתם בוודאי בעלי אוזן מתורגלת להתייחסות למה בשליטה שלנו. זה גם מה שסנקה אומר.

בציטוט ובתיאור המתאבק, ההכנה היא מה שבשליטה שלי. ההזדמנות לא. אבל מי ששואף לחוכמה רואה את המציאות לא רק ביחס אליו ולכן מזהה הזדמנויות ובא אליהן מוכן. אולי זה מסביר את האפקט של אמונה שמגשימה את עצמה של אנשים שהמזל רודף אחריהם.

כמו שכתב סטפן צוויג בספרו המרתק על ספן הראשון שהקיף את העולם מגלן: "ומרגע שהצלחת לשרוק למזל הוא רודף אחריך בצייתנות.".

מבטיח לכם שמגלן יצא אל הלא נודע רק לאחר הכנות רבות.

סנקה במכתבו ללוקיליוס 98 שאני ממליץ בחום לקרוא את 2 הכרכים של מכתבים ללוקיליוס בתרגום של דבורה גילולה הוצאת מאגנס. משם התרגום לציטוט להלן:

סנקה אומר לחברו: "אל תאמין לעולם שמאושר האיש הסומך על ההצלחה. מי ששמח במה שבא מבחוץ, נשען על קנה רצוץ. השמחה שבאה מבחוץ תיעלם, זאת הנולדת מתוך עצמה היא אמינה, חזקה, צומחת ומלווה אותנו עד יומנו האחרון". ואני אומר אולי זה מה שנותן את אפקט המזל הטוב שאופף אנשים מסוימים. הם בעלי שמחה הנובעת מתוכם ולא מדברים חיצוניים.

סנקה ממשיך שההצלחה החיצונית יכולה להיות מועילה אבל רק במה שתלוי בנו. הוא אומר כך: "כל מה שהגורל מביא פורה ונעים אם בעליו שליט בעצמו ואינו עבד של רכושו. טועים לוקיליוס, החושבים שהגורל מעניק לנו מה שטוב או רע. הוא נותן לנו חומרים של טוב ורע, את יסודות הדברים שאנחנו ניצור מהם את הטוב או הרע. חזקה מכל גורל היא הרוח. והיא מדריכה ומכוונת את ענייניה לכאן או לכאן והיא הסיבה לחיי אושר או אומללות"

זה מדהים בעיני מה שאומר פה סנקה: ושוב לא משנה אם תפיסתכם חילונית לחלוטין או שאתם מאמינים שיש השגחה. טועים החושבים שהגורל מעניק לנו טוב או רע. הוא נותן את החומרים. הוא ממשיך אח"כ בציטוט שמי בוחר ברע מאמלל ומי שבטוב מאושר.

עכשיו נגיע לשאלות מוסר ונראה איך ענייני גורל ואתיקה רלוונטיים.

נניח ויש מסיבה. איש אחד השתכר עלה על רכבו ונסע הביתה. גברת נוספת, גם היא שותה, עולה על רכבה ונוסעת הביתה. האדון, מגיע בשלום לביתו, נכנס למיטה והולך לישון. הגברת בדרכה הביתה דורסת בטעות הולך רגל.

מבחינה משפטית, האדון אם היה נתפס, היה מקבל עונש קטן משמעותית מאשר היתה מקבלת הגברת בשל התוצאה העגומה. אם לא נתפס האדון, היה ממשיך כדרכו. הגברת תקבל עונש גדול יותר בשל השפעת האלכוהול, מאשר אם היתה רק תאונה לא צפויה. כי נמצא בדמה אלכוהול. עכשיו יתכן ולעולם לא נדע, בדלתות המסתובבות של הקיום, שאת התאונה והדריסה הנוראית, היתה עושה בכל מקרה אם היתה שיכורה ואם לאו. יתכן וגם אם לא הייתה שותה לא היתה מצליחה להימנע מלדרוס. כי הולך הרגל קפץ לכביש, או שהראות הייתה לקויה ועוד ועוד משתנים שלא נוכל לדעת. אבל האחריות של הגברת בתור הנהגת, הייתה לעלות לרכב פיקחת. על כן, העניין המשפטי אינו ההיבט החשוב בכלל. אלא האופי והאתיקה.

גם האדון וגם הגברת שניהם מושפעים מהגורל והמזל בדרך כזו או אחרת. האדון חווה לכאורה מזל טוב ומתעורר בבוקר בלי כל בעיה. באותה מידה הוא יכל להפגע מאותו גורל ומזל רע שחוותה הגברת.

שניהם בעלי פגם אופי והתנהגות אתית לקויה. המידות הטובות, שהן סגולות ואימון של האופי - הצטיינות בכל מה שקשור לחכמה, מתינות, צדק וגבורה. הן גם מצריכות פעולה על בסיסן. בציטוט מסנקה לעיל, המתאבק התאמן בדיוק כמו שאנו אמורים להתאמן על המידות הטובות, אבל אז הוא גם מחפש את ההזדמנות לממש אותן.

האדון והגברת שניהם עלו על הרכב שיכורים. רק אקראיות מפרידה בתוצאה ביניהם.

בציטוט השני מתוך מסנקה, הגורל נותן לנו את החומרים אשר מתוכם ניצור את הטוב או הרע. הרוח חזקה מהגורל היא הסיבה לאושר או אומללות.

אז צודקת האימרה המיוחסת לסנקה שמזל הוא מה שקורה כאשר הכנה פוגשת הזדמנות. כשנפגוש את המזל, אם נהיה מוכנים ברוחינו, התוצאות יהיו טובות יותר.

גם האדון וגם הגברת לא הכינו עצמם כראוי ועלו על רכב שיכורים. שניהם לא היו מוכנים להזדמנות למימוש אופיים. להביא את אופיים הטוב לידי ביטוי.

כשסנקה מדבר על השמחה שבאה מבחוץ לעומת מבפנים, הוא מתכוון להסתמכות על פעולות המבוססות על מידות טובות. לא להסתמך על מזל שאינו בשליטתנו.

האיש בר המזל שניצל ממוות 7 פעמים, כי אותה אקראיות גם הביאה אותו למקומות הללו של כמעט מוות בתוספת חוסר חשיבה, הרי שימו לב שנהג ללא חגורה ורק במזל לא צלל לתהום. רכבו עלה באש, כי אולי לא תחזק אותו כראוי. נדרס ע"י אוטובוס, אולי לא היה זהיר. בסוף דווקא כאשר זכה בלוטו ותרם את מרבית הכסף. הוא לקחת את ההזדמנות שנתן לו הגורל למקום נכון וטוב. הוא היה סטואי דווקא בזכייה בלוטו ולא בכל מה שקשור לאקראיות שהביאה אותו להינצל ממות. אז לסיום אני מציע לכם לשנות את התפיסה שלכם לגבי גורל ומזל… תחשבו מראש על אירועים עתידיים לקרות, תבנו את אופייכם ותחפשו את ההזדמנויות להביא לידי ביטוי את מה שטוב באופייכם. ואז כמו שכתב סטפן צוויג, "תצליחו לשרוק למזל והוא ירדוף אחריכם בצייתנות".

אז עד כאן להפעם… תודה שהאזנתם. נפגש בפרק הבא אם ירצה הגורל… היו בטוב.