top of page

פרק 27 בהסכת-מונגש בטקסט: להתמודד עם קארן




שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.

תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.

אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.

אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק ואינסטגרם של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.

יש מונח בפילוסופיה שנקרא סוליפסיזם. אנחנו לא נרחיב עליו היום, אבל הוא משמש לי להמחשת הנושא. סוליפסיזם (מלטינית: solus, "בלבד", ו-ipse, "עצמו") היא תפיסה הטוענת כי אדם יכול להיות בטוח בקיומו של דבר אחד בלבד - ה"אני" העצמי שלו. על פי גישה זו, עולם חיצוני לתודעה העצמית של האדם וכן גם תודעות של אנשים אחרים, לא בהכרח קיימים אובייקטיבית במציאות. מכירים את המשפט "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא נוכח לראות או לשמוע אותו, האם הוא עושה רעש?"

הסוליפסיזם הוא ביטוי של הספקנות. אולי המשפט הכי מפורסם בפילוסופיה הוא "אני חושב, משמע אני קיים" של רנה דקארט. הוא לא דגל בסוליפסיזם וניסה להגיע אל האמת מתוך המקום הראשון שבו יש לו וודאות - החשיבה שלו עצמו. אבל המשפט הזה עבר הרבה בחייו, לרבות ספק לגבי הקיום החיצוני מחוץ לראשי. לדוגמא הסרט המטריקס הושפע מהפילוסופיה של דקארט והפך למושג "לצאת מהמטריקס", או לצאת מהסרט של עצמך.... לא מעט אנשים סובלים סוליפסיזם. סובלים כי הם לא רואים תודעה ודעות של אחרים ואז בהכרח גם לא מקבלים דעות שונות משלהם. ברמה לאומית, מדינית חברתית זה מביא לדיקטטורות, שהמנהיגים יעשו כל מה שצריך שהדעה שלהם היא היחידה שתהיה רלוונטית. אין אמת מלבד האמת שלהם. גם ברמה הבין אישית יש טיפוסים שמתנצחים הרבה ולא מכירים בדעות חלופיות הם סוג של רודנים קטנים. "זוכרים את טיסת השוקולד"? התופעה הזאת מתרחבת בשנים האחרונות ובארה"ב זכתה לשם "קארן". היא מתרחבת כי הרבה אנשים חיים בתוך עולם משלהם- בדימוי עצמי שבנו לעצמם ואין לערער עליו. אינדיבידואליות בחברה מתעצמת בשנים האחרונות. פוליטיקת זהויות, התנגדות לחיסונים ועוד ועוד קוטביות בין אנשים פוליטית ובין אישית. כך נוצר מצב בו אנשים פחות ופחות סבלניים לדעות שונות משלהם. אני לא מתיימר לנסות להסביר את התופעות החברתיות והשינויים החלים בבני אדם בחברה. אבל כן אפשר לשים לב להקצנה. אז בהתאם יש גם יותר תופעות של אנשים בוטים, לא סבלניים או טיפוסים שנקראים "קארן". אמנם תמיד היו טיפוסים כאלו, אבל נראה שהתופעה מתרחבת.

זה אומר שגם כנראה תמיד יהיו כאלה אנשים. תמיד יהיו רודנים קטנים כגדולים שמנסים לשלוט במה שלא בשליטתם וינסו לכופף את העולם לראייתם לתפיסתם ולא להפך. הסטואים דגלו בחיים על פי הטבע. זה מונח שחזרתי עליו מספר פעמים בהסכת הזה לרבות בפרק הקודם. זו דוגמא להפך מכך. אנשים שחיים רק בעולם שלהם בתוך ראשם. ושאר העולם - דהיינו הטבע, הזולת, החברה צריכים להתכופף לפי הציפייה שלהם. מבטיח לכם שהם לא מאושרים מכך, אבל לא יודעים את זה. אז ליחל שלא יהיו כאלו אנשים, זה כמו לייחל שכולם יחשבו כמונו ויתנהגו כמוני. זה לא הגיוני. אבל כן, הגיוני ללמד את עצמנו כיצד להתמודד נכון, אם אנחנו לא מוצאים את הדרך להראות לאותם רודנים, דעות שונות ולקבל שזה לגיטימי.

נקודה חשובה. התמודדות עם אנשים כאלה, חייבת להיות בראש ובראשונה, מבלי לסכן את האופי שלנו. מרקוס אורליוס אומר שהנקמה הכי טובה היא לא להיות כמו האויבים שלנו. אסור לנו לתת לאותם אנשים להפוך אותנו לדומים להם או לדרדר אותנו להגיב באופן שאינו מושכל. ההתנהגות שלנו תמיד צריכה להיות על פי המידות הטובות ולא משנה איך מתנהג הזולת.

ההתחלה שלנו בהתמודדות עם אנשים כאלה, תמיד צריכה להיות בענווה. תפיסת הצדק של הסטואים יוצאת מתוך הנחה שכל בני האדם זהים ביכולתם לנהוג בתבונה והרציונל. אף אחד אינו בוחר לטעות ולעיתים אנחנו גם לא מודעים לטעותינו. אז אם כולנו זהים ביכולת להגיון, אנחנו גם זהים בפוטנציאל לטעות. אז לצאת מתוך הנחה שאני יכול לטעות וגם הזולת - וזה טבעי. יש לתת לאותם אנשים קרדיט. הם זהים לנו ביכולת לחשוב ובפוטנציאל לטעות. הענווה גם אומרת שצריך לקחת בחשבון שאנחנו לא יודעים מה המטען שהאנשים האלה סוחבים איתם. לפעמים זה לא תירוץ, אבל זה בהחלט הסבר שצריך לקחת בחשבון. אולי נסתכל על הדברים אחרת אם נדע שיש מקום לחמלה. אני לא רוצה להיכנס לסיפורים שוברי לב, אבל לא חסרים כאלה שמשפיעים על הלך הרוח של אנשים ועל מצבם הנפשי. לעיתים זה מביא אותם גם להתנהגות שלא היו מתנהגים אחרת, אילולא המטעה שנאלצו לסחוב על עצמם.


זה גם המקום לציטוט

6.52 מרקוס אורליוס

"אפשר שלא להגות בכך ולא להיות טרוד בנפשך. הן העניינים כשלעצמם אין טבעם לעצב את דעותינו" - התרגום של אברהם ארואטי מעט מליצי.

בתרגום חופשי מאנגלית המשפט הזה הולך כך:

"אתה לא צריך להפוך את זה למשהו. זה לא חייב להרגיז אותך. דברים לא יכולים לעצב את ההחלטות שלנו בעצמם".


להקטין, להקטין. בהרבה מהמקרים, לא צריך לתת להם תוקף. בחלוף הזמן, אפילו לא נזכור אותם. אין צורך לעשות מהם עניין. אני לא יודע להגיד אחוזים, אבל אני בטוח שיש יותר מקרים שנתנו להם תשומת לב גדולה ממה שבאמת צריך, על פני מקרים שהתייחסנו אליהם בפרופורציה הנכונה. אנחנו נגררים לרגע ולחוויה שהפתיע אותנו ולא היינו מוכנים לה. אבל אנחנו גם יכולים להסתכל על הדברים מבחוץ ומלמעלה ולראות את האירוע כמשהו שאין לו השפעה על חיי. תתרגלו את המבט מלמעלה בסיטואציות כאלה של הטיית שליליות. באופן טבעי אנחנו נגררים להסתכל על השלילי כמנגנון הגנה אבולוציוני שלנו. אבל במבט מלמעלה, אפשר לראות את החיובי גם, אפשר בעיקר להקטין אירועים שלא צריך לתת להם תוקף.


סנקה גם כתב "מי יחשוב שזה הגיוני להחזיר בעיטה לחמור או נשיכה לכלב? " לעיתים זה מה שאנחנו עושים בתגובה, כשאנחנו מגיבים לאנשים בוטים.

אפיקטטוס גם אמר שאנחנו אשמים בעלבון אם מישהו מדבר אלינו באופן לא ראוי. כי יש לנו את היכולת לסנן, לבחון מחדש, בעיקר להחליט למה אנחנו רוצים להתייחס ולמה לא. יש לנו את היכולת למסגר מחדש את החוויה ולאבחן אותה מחדש.

אפיקטטוס מתאר מקרה שציטטתי בפרק אחר שמישהו אמר שאמרו עליו משהו רע, אז הוא ענה שאם היו מכירים את כל התכונות הרעות שלו לא היו מציינים רק את התכונה הזאת. אם תחשבו על זה, אפיקטטוס, הקטין את האירוע. הציג שהוא לא מטריד אותו ובכך באמת גם לא נתן לו להטריד אותו. אני מבטיח לכם שברגע שלא נותנים את התוקף למי שנוהג כך בבוטות, זה מצמצם עד מבטל את השתלחות שלהם. אפיקטטוס גם אמר ביחסים עם אנשים זה כמו להחזיק ספל עם 2 ידיות. את או אתה מחזיקים בידית אחת והזולת בשניה. אם הזולת אינו אוחז בידית שלו, אנחנו עדיין צריכים להמשיך להחזיק בידית שלנו. זה אומר לנהוג באופן ראוי תמיד לא משנה מה הזולת עושים. לא משנה אם הם עזבו את הידית ולא מתקשרים איתנו, או אם הם נוהגים באופן לא ראוי. תמיד תשמרו על אופייכם באמצעות נוהג ראוי כלפי הזולת גם אם הם לא מחזירים באותה מטבע.

אז אם אתם נתקלים בכאלה מקרים, אל תתרגשו ותגידו לעצמם "לא חייבים להפוך את זה לעניין".




אז עד כאן להפעם… תודה שהאזנתם. נפגש בפרק הבא אם ירצה הגורל… היו בטוב.


20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page