שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.
תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.
אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.
אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק והאינסטגרם של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים.
היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
מי שזוכר בפרק הראשון, השוואתי את האימון בפילוסופיה סטואית כמו נהיגה ברכב. אני אחזור על זה בקצרה לטובת העניין. תיארתי שנהיגה ברכב היא משהו מאוד מורכב כשחושבים על זה. כשלמדנו נהיגה לראשונה, למרות שלמדנו את חוקי התנועה בתאוריה, ולמרות שלצידינו מורה לנהיגה שמלמד ואמור להשרות לנו ביטחון, אנחנו עושים כל פעולה עם חשיבה. כיצד לוחצים על הדוושות, כיצד ומתי מעבירים הילוכים ובכלל כל תפעול הרכב. עכשיו נכנסים למשוואה הדברים המפחידים, הולכי רגל, נהגים אחרים, מזג אויר, תמרורים ורמזורים. איך להגיע לייעד, חניה ועוד ועוד. כך שמפליא שאנחנו בכלל מסוגלים לבצע פעולה כל כך מורכבת ומסוכנת. הפילוסופיה הסטואית מאפשרת לנו נהיגה בזרימה- כשהכל זורם לנו על אוטומט ואנחנו נהנים מהדרך ללא הפרעות ואם יש איתנו מישהו ברכב, השיחה קולחת ומהנה. אני מזכיר את הציטוט של מייסד הסטואה זנון מקטיון שאמר ש"האושר הוא זרימה טובה של החיים" . הוא גם אמר שהרגשה רעה היא מהומה של המוח הדוחה את ההיגיון ונוגד את הטבע.
המציאות שלנו היא מאוד מורכבת, אפילו יותר מנהיגה ברכב כפי שתיארתי קודם. יש לנו, חיים בבית ואחריות על משפחה וחברים. יש לנו אחריות במקום העבודה. יש היום עומסים גדולים על אנשים יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. אנחנו מוסיפים על כל זה, פוליטיקה, מצב בטחוני, קורונה, חדשות, פרסומות, רשתות חברתיות שהן עומס על המוח ותכף אסביר למה. היום יותר מבעבר אנחנו חשופים לתכנים רבים שכולם עושים עלינו מניפולציה, חלק בכוונה (נגיד פרסומות או פוליטיקאים, האלגוריתם של פייסבוק) וחלק לא בכוונה, נגיד פוסטים של אנשים ברשתות. אנחנו מתפתים להגיב או לעבור לפוסט הבא. כאשר אין בכך כל תהליך חשיבתי אמיתי בעל ערך לרווחה הנפשית שלי. אני לא מכיר מישהו שהשתכנע בדעה שונה משלו מדיון בפייסבוק. על מנת שיהיה תהליך דיאלקטי אשר יוביל אותנו ללמידה בעלת ערך, צריך להגיע לדיון עם ענווה. דיוני פייסבוק עם השמעת דעות-זה לא דיון זה לוחות מודעות מהבהבים זה לזה.
זה עוד מידע לא מסונן ע"י החשיבה הרציונלית שלי, מה אני מוכן לצרוך ומה לא, הכל בפוש. אני לא אומר שהם חסרי ערך, אני אומר שהם מעמיסים והרוב הוא מיותר.
רובנו מותשים מהחיים.
במהלך היום כבר חווים התשה. על כן, כשחווים לחץ ממשהו או עומס, דווקא זה הזמן לניתוק והפסקה. עדיף להתנהל ממקום שלו ורגוע מאשר מלחץ ועומס. כאשר אנחנו פועלים מלחץ, השכל אינו במלוא אונו הוא נשלט על ידי גורם חיצוני.
קראתי לאחרונה שהאקדמיה ללשון העברית נתנה שם למונח well -being ההגדרה שהם נתנו היא: מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, התעמלות, פיתוח מודעות עצמית ועוד (באנגלית well-being)
השם שהם נתנו שלומות.
היום דרך אגב, יש לא מעט אנשים שעובדים מהבית. אז הגבולות מטשטשים וחשוב מתמיד לחשוב על הרווחה הנפשית- על השלומות.
אם יש עומס. הפסיקו מה שאתם עושים. זה נראה נוגד הגיון. אבל השכל מושבת בלחץ. עשו תרגילי נשימה, צאו להליכה, או פעילות ספורט. כל דבר שיתן רגע מנוחה לשכל להתארגן על עצמו לחשיבה על המצב שאני נתון בו.
הפילוסוף סנקה כתב "צריך לתת לנפש רגיעה - היא תתעלה משופרת וחדה יותר לאחר הפסקה טובה". חשוב לתת איזון בין עבודה לחיים, אבל לא רק, אלא גם לשינה פשוטה. יש כמות גדולה של מאמרים ומחקרים המראים את הקשר העמוק והישיר בין שינה, רווחה וביצועים. ביפן מקובל לקחת הפסקת שינה בזמן העבודה. מי שמכיר, ג'ורג' קוסטנזה עשה את זה בסדרה סיינפלד ובנה לעצמו מקום שינה מתחת לשולחן כשעבד בקבוצת הבייסבול הניו יורק יאנקיס.
הסטואים היו בעלי היגיון בריא - וגם טענו בדיוק כמו שעכשיו המדע מראה, זה פשוט הגיון בריא שאם אתה רוצה להיות יעיל בעבודה שלך, אתה צריך לתעדף מנוחה וזמני השבתה באותה מידה.
כמו הרבה דברים - ציטוט ממרקוס אורליוס ממחיש היטב לא רק בדבריו אלא גם במהותו. אני מזכיר לכם שמרקוס אורליוס היה האיש הכי חזק בעולם והכי עסוק בהיותו קיסר רומא. זה מעצים את הציטוט כשיודעים שהוא כתב אותו לעצמו כשהיה בעת קמפיין צבאי מול בשבטים הגרמאניים. הציטוט הולך כך:
"אנשים מבקשים לעצמם מקומות מפלט: אזורי הכפר, חופי ים, הרים; אף אתה רגיל עד מאוד לערוג לכגון אלה. אך אין כל זאת אלא הדיוטות לשמה, היות שאפשר לך, בכל עת שתחפוץ, להיסוג אל תוך עצמך. הלוא אין מקום שליו ורגוע יותר אשר אליו בן האדם נסוג זולת אל נפשו שלו, ובייחוד אדם שבחובו מכמנים כאלה, אשר אם יביט בהם תבואנו מיד נינוחות מלאה. באומרי נינוחות אין כוונתי אלא להתנהגות יאה. היה עקבי אפוא, תן לעצמך מפלט זה ושקם עצמך. אומנם יהיו-נא אמיתותיך קצרות ויסודיות, כדי שבהיוועצותך עמן תוכלנה מיד להפיג כל צער ותשלחנה אותך ללא מורת רוח אל נסיבות חייך, אשר אליהן את שב".
למעשה, זה תרגול מעולה למי שמבקש לעשות את מה שהוא כותב, פשוט שבו ותכתבו לעצמך. זה מסדר את המחשבה.
הרי היום אנשים נסוגים לתוך עצמם מול הטלפון. נחשפים לתכנים שנדחפים להם לתוך המוח. זו לא מנוחה. אנחנו מתרחקים מעצמנו ככה, על ידי נסיגה לעולם תוכן אחר. אבל הדרך היחידה למצוא שלווה ולשגשג היא לקחת הפסקות מהעולם ולפנות זמן להתחדש באופן קבוע על ידי חיבור מחדש לעצמנו.
אני אוסיף ואומר שלכל אחד ואחת מאיתנו יש דימוי עצמי מסוים. אני ממליץ שכאשר עושים הפסקה קטנה כמו שממליץ מרקוס אורליוס והמליץ לפניו סנקה, תנסו רגע להתחבר לעצמכם ולדימוי העצמי ולשאול דווקא בעת העומס שיש לכם, מי אני רוצה להיות - במסגרת אותו דימוי שלי על עצמי, איך האדם שאני רוצה להיות צריך לנהוג היום לאור המשימות שיש לי, לאור האחריות שלי והחובות שלי.
הערת ביניים קטנה: תחביב הוא לעיתים בריחה מהמציאות ולא התמודדות. הוא לא משפר את החוסן הנפשי. הוא אולי מנתק ומקל על העומס. אבל הוא דומה להליכה שבה נאזין למוזיקה או להליכה שבה ננהל את החשיבה שלנו תוך כדי. מי שיכול גם וגם, סבבה.
בציטוט מרקוס אומר "תן לעצמך מפלט זה ושקם את עצמך. אומנם יהיו אמיתותיך קצרות ויסודיות, כדי שבהיוועצותך עמן תוכלנה מיד להפיג כל צער ותשלחנה אותך ללא מורת רוח אל נסיבות חייך, אשר אליהן את שב".
זה בסדר שכולנו רוצים חופשה בחו"ל. אבל אפשר בעת הלחץ והעומס, לעשות את מה שאומר מרקוס- לשקם את עצמנו כמו לקחת BOOST של איזה ויטמין מחדש - משקה אנרגיה. הוא גם מציע לעשות את זה באמיתות קצרות ויסודיות. הכוונה היא לפעמים לחזור לציטוט או עקרון חשוב בחיים שיחזיר אותנו למוטב ויחזיר אותנו לרציונל מהאוטומט משבית החשיבה שמייצר העומס ביום. זו הזדמנות לספר לכם שיש גם אינסטגרם בשם stoaisrael הוא כולו מוקדש לציטוטים קצרים בעיקר של הסטואים. אחד ביום, הוא כמו משקה אנרגיה לחיזוק החוסן הנפשי. ממליץ לכם לעקוב. ככה חלק מהזמן לפחות ברשתות החברתיות יהיה מועיל לרווחה הנפשית.
אז עד כאן להפעם… תודה שהאזנתם. נפגש בפרק הבא אם ירצה הגורל… היו בטוב.
Comments