שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.
תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.
אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.
אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים.
היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.
הפעם מתוך "המדריך" של אפיקטטוס. תרגול לא קל אבל פשוט…
נדבר קצת על שיפוטיות שכולנו נופלים בה. הציטוט הולך כך:
פלוני מתרחץ במהירות. אל תאמר שהוא מתרחץ באופן לא יאה, אלא באופן מהיר. אדם אחֵר שותה הרבה יין. אל תאמר שהוא שותה באופן לא יאה, אלא שהוא שותה הרבה. הרי מאיִן תדע שמדובר באופן לא יאה בטרם בדקת את המניעים לפעולה?" - המדריך מאת אפיקטטוס
אפיקטטוס אומר שצריך להשאיר את רשמי החושים כמו שהם בלי תוספת פרשנית ושפוטית.
הסטואים האמינו שיש מספר שלבים בהפיכת רשמים לאמונה:
אם נזרום עם הדוגמה של אפיקטטוס, אנחנו רואים מישהו שותה הרבה יין - זה מידע גולמי
אח"כ אנחנו כבר מוסיפים לו שיפוט ערכי משלנו, שזה הרבה. הרי קביעת הערך הכמותי או אפילו האיכותני הוא כבר תוספת שלנו - כמותי כמה שותים איכותני : מה סוג המשקה, הוא טוב או לא, המועד והאירוע בו שותים וכ"ו.
שהרושם מגיע כבר לשכל החושב, הוא כבר עם שיפוט שהוספנו. לכן אנחנו מעבדים את נתונים ביחס לאדם העומד לדין פה, עם תוספת שיפוטית שלנו.
ברגע שהשכל החושב קיבל את זה, הפכנו את זה לכאורה לאמת. יתכן בשלב זה בו השכל החושב הבוחן את הדברים, שנזנח את התוספת השיפוטית שלנו, אבל זה כבר קשה יותר.
השלב הבא, הופך את הרושם הזה לאמונה שלנו שהאדם שמולך, הוא שתיין. חלקינו עוד נוסיף פרשנויות נוספות, הוא אלים, הוא בטלן, הוא בטח לא עובד ועוד דברים יפים.
אמרתי שהתרגול פה הוא פשוט, אבל קשה. כי זה כבר אוטומטיים שלנו. אבל ניתן לשנות אותם.
כדי להתנהל באופן מושכל עלינו לעשות 3 דברים:
ראשית, התבוננות פנימית -זיהוי. מה הרושם העובדתי ומה השיפוט שהוספנו.
שנית, לבחון את עצמנו עם ביקורת עצמית - כאילו אנחנו אדם צופה מהצד שנותן לנו עצה טובה.
שלישית, עלינו להגיע לדעה עצמאית שלנו שלא מושפעת מדעות חיצוניות, פופולריות או של בעל כריזמה.
הרעיון הוא להבחין בין עניינים עובדתיים - אליהם נוכל להסכים, לאחר חשיבה - לבין פסקי דין שיפוטיים - כאילו אנחנו בבית דין. לרוב אין לנו מספיק מידע כדי להיות שופטים. סנקה כתב "ששופט טוב דן לחובה עוונות ואינו שונא". הסטואים טענו שיש תמיד לבחון מעשים ולא רק דיבורים ויש לבחון כוונה. אז אם אנחנו באמת מבחינים בעוול כפי שאמר סנקה, זה לא אומר לקבל אותו, אבל לא לשנוא. רק תארו לעצמכם עד כמה העולם היה טוב יותר אם כולנו נמנע משיפוטים נמהרים ונסתכל על ענייני האדם בצורה יותר עניינית. אז גם אם נפלנו לשיפוטיות, עדיין אני מזכיר שיש שלב שהרושם הנלווה עולה לעיבוד בשכל החושב. אם אז נאמר לעצמנו לזנוח את השיפוט, לאט לאט נשנה את האוטומטים.
הרי בפרק 10 ציטטנו ממרקוס אורליוס "כטיב הגיגיך החוזרים ונשנים כך יהיה טיב רוחך; הלא הנפש נצבעת בגוני המחשבה".
ככל שננהל את מה שנכנס לנו לראש מתוך מחשבה שאנחנו צריכים לשמור על ראש שלוו ונקי משיפוטיות, כך נהיה מאושרים יותר.
Kommentarer