פרק 13 בהסכת מונגש -בטקסט: על אפקט המתחזה ועל האפקט ההפוך

שלום וברוכים הבאים להסכת על אומנות החיים- פילוסופיה מעשית מבוססת על הפילוסופיה הסטואית.

תודה לבית אריאלה על אפשרות השימוש באולפן שלהם. שמי ברק קידר.

אני עוסק בייעוץ פילוסופי, לומד ומתרגל פילוסופיה סטואית.

אתם מוזמנים לאתר שלי stoaisrael.com וכן לדף הפייסבוק של אומנות החיים-פילוסופיה מעשית, שם יש פוסטים מעניינים.

היום אלווה אתכם לתוך ציטוט שאולי יסייע לכם ולו במעט בנבכי החיים.

שמעתם על אפקט המתחזה? ועל ההפך ממנו אפקט דאנינג קרוגר?

ננסה להסביר את ההבדל תחילה באמצעות ציטוט מתוך שי עגנון: "החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם."

וברטרנד ראסל הפילוסוף הבריטי מן המאה ה-20 אמר: "הבעיה עם העולם היא שהמטומטמים הם בעלי ביטחון עצמי מופרז והחכמים מלאי ספק".

אז הציטוט של ראסל קצת יותר ממחיש את ההבדל. אבל שי עגנון הוא משלנו… אפקט המתחזה, הוא כאשר אדם לא מאמין שהצליח, שהוא זה שהגיע להישג שהגיע ומסביר את ההצלחה או הידע שלו על ידי מזל, או עזרה של אחרים. הוא בעל ספק עצמי למרות שאכן יש בידיו את הידע, את הכלים והיכולות. בעוד שאפקט דאנינג קרוגר, מתייחס לאנשים שחושבים שיודעים ומבינים ואפילו לא רואים את בורותם וכשלונם הבא בעקבות הבורות. האפקט הוא הטיה קוגניטיבית שבה אנשים חסרי ידע מעריכים את יכולותיהם כגבוהות יותר מכפי שהן באמת, וסובלים מעליונות שגויה. סיבה נוספת לתופעה היא שאדם חסר השכלה רלוונטית אינו מודע להיקפו של התחום הרלוונטי ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות.

התופעה נבדקה לראשונה בסדרת ניסויים שפורסמו ב-1999 על ידי דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר מהמחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת קורנל. הם ציינו מחקרים קודמים אשר טוענים שחוסר בידע גורם לעיתים קרובות לביצוע לא מספק של משימות. דפוס זה נראה במחקרים של משימות בכל מיני תחומים.

דאנינג וקרוגר סברו שלתחום התמחות ספציפית, ואצל אנשים ללא הכשרה מתאימה הוא יגרום:

• להפריז בערך היכולות שלהם.

• לא לזהות כישרון אמיתי אצל אחרים.

• לא לזהות עד כמה הם אינם מוכשרים.

• במקרה שבו הם יכולים להשתפר משמעותית, הם לא יצליחו לזהות את חוסר היכולת שלהם.

הסטואים שמו מבטחם בכלים לוגיים, ואתיים התנהגותיים במניעת תופעות כאלו. לדוגמא מרקוס אורליוס הקיסר פילוסוף אמר בספרו:

4.12

מ.א "על אלה השניים להיות תמיד בהישג ידך: ראשית, לנקוט פעולה אך ורק כפי ציוויו של הגיון המלכות והחוק על מנת לסייע לבני אדם; שנית להיות נכון לשינוי, אם אכן נמצא בקרבתך אדם היכול לתקן דרכך ולהניא אותך ממשובה כלשהי. אומנם תיקון זה עליו לבוא לעולם מתוך אמונה, כי מטרתו צודקת ומיטיבה עם הכלל; תהיינה העדפותיך מסוג זה בלבד, ולא משום שלכאורה נעימות הן או זוכות לשם טוב". נסביר, ראשית הגיון מלכות שמרקוס מדבר עליו, הוא ההגיון הרציונלי, שאינו מושפע מרגש והיפעלויות חיצוניות. הוא מכנה אותו מלכות, כי הוא זהה לרציונל של האלים, לחוקי הטבע. לנקוט פעולה רק על פי ציווי רציונלי, מתייחס גם למה שאנחנו מקבלים כאמת. פעולה שכלית של שכנוע עצמי וגם פעולה בעולם. הדבר השני, הוא להיות נכון לשינוי. תחשבו כמה זה חכם, הוא אומר אל תניחו שאתם יודעים, תהיו נכונים לשנות את דעתכם או גישתכם, אם יש מישהו להיעזר להיוועץ בו. במקום אחר בספרו הוא אף אומר שאם מישהו יראה לו שהוא טועה, אז הוא יקבל כי האמת היא מה שחשוב לו. הוא עוד מוסיף שאם נתייעץ עדיין אנחנו צריכים להאמין שהעצה והשינוי הם לטובת הכלל על פי עקרון הצדק לא רק בגלל אינטרס אישי ותהילה בלבד. ואת זה אמר האיש הכי חזק בעולם באותה עת. קיסר רומא, כותב לעצמו, להיות נכון לשינוי לחשוב בהיגיון מה נכון על פי הצדק להיוועץ במידת הצורך.

במקום אחר בספרו כותב מרקוס:

10.12

מ.א : "מדוע צריך אתה לשער, כאשר אפשר לך לראות מהו הדבר שיש לעשותו, ואם תמצא דרכך - לצעוד בה בנחת ולא לסטות ממנה? אך אם לא תמצאנה, הימנע מלחרוץ דעה והיועץ במיטב יועציך…"

הוא למעשה מציע לעצמו ענווה. לא לנחש אם אתה לא יודע, תמצא את הדרך הנכונה. אם אתה עדיין לא יודע כיצד לפעול, אל תחרוץ דעת, תתייעץ. ההיסטוריונים מספרים שכאשר היה מרקוס הקיסר ברומא ולא עם הצבא בהגנה על הגבולות, הוא היה יושב בבתי המשפט ותמיד נותן לסנגורים זמן רב להציג הגנה ושוקל בכובד ראש ולא ממהר לחרוץ דין. הוא היה פוסק רק לאחר התייעצות בעיקר בנושאים הרי גורל. הוא תמיד היה מכבד את הסנאט ולא יוצא עד אשר אחרון הנואמים סיים. כאשר השתוללה מגפה עולמית לרבות ברומא, הוא גייס את הרופא הכי טוב בעולם באותה עת.

אז המטומטמים בעלי ביטחון עצמי מופרז שראסל התייחס אליהם, הם אלה שבטוחים שהם יודעים ואז למה להם להפעיל את הרציונל והחשיבה הביקורתית? למה להם להתייעץ? הרי הם יודעים. המסר של הפרק היום, הוא לפעול לאחר הפעלת שיקול דעת ורציונל ככלי ראשון ולא להתבסס על הנחה שאנחנו יודעים כבר. להתייעץ במידת הצורך. הכלי הזה ימנע מכם גם את אפקט המתחזה וגם את ההיפוך הגרוע יותר של אפקט דאנינג קרוגר.

אז תודה שהאזנתם. תודה לבית אריאלה. בפרק הבא נדון בציטוט נוסף ונדון בתרגול נוסף.