top of page

ניהול רשמים והטיית הישרדות

ניהול רשמים והטיית הישרדות

הגעה לאמת ככל שניתן חשובה לסטואיים. הם יוצאים מתוך הנחה שיש ביכולתו השכלית של אדם לחקור ולהגיע לאמת {הם לא טענו שכל אחד יצליח}. הם טענו שיש לנהל את הרשמים שמתקבלים מהמציאות על מנת להגיע לאמת.

כדי להימנע ממתן ערך שיפוטי אוטומטי בתהליך של הפיכת נתונים ורשמים לאמונות, יש לזהות מהם הרשמים והחוויות הגולמיות ולהימנע מהוספת שיפוט לחוויות גולמיות. באופן זה ניתן להבחין בכך שהכל משתנה כל הזמן במצב של ארעיות.


השלבים התהליך של הפיכת נתונים ורשמים לאמונות מובחנים כך:





הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס התמודד בעצמו והזכיר לעצמו שיש לבחון את הרשמים ולא לקפוץ למסקנות. אם זה בהקשרים טריוויאליים יום יומיים, או בדברים הרי גורל ומשמעותיים יותר. בספרו "מחשבות לעצמי" הוא כותב בהקשר זה:


"חיה את חייך באופן היאה מכל. סגולה זו טמונה בנפש האדם, אם ינהג שוויון נפש כלפי הדברים הניטרליים. כך יהיה אם יבחן כל אחד מהם בשלמותו ולפרטיו ויזכור, כי אף לא אחד מהם מטביע בנו את רישומו בעצמו ואף לא אחד מגיע עדינו; לא כי, נייחים הם, ואנו יוצרים את השיפוט והרושם על אודותם וכאילו חוקקים זאת בעצמנו - ואמנם אפשר לנו לא לחקוק או, אם קרה הדבר בלי משים, אפשר לנו למחוק רישומם לאלתר."


"בחן ללא הרף את רשמי המציאות - כל רושם לפרטיו, אם תוכל. חקור טבעו, בחן את הרגש המתעורר בעקבותיו וישם את עקרונות ההיגיון".


"תהא שאיפתך לראות לעולם כל דבר על סך מרכיביו: מהו דבר זה בעצמו היוצר בך רושם כזה או אחר. פרוס אותו לפניך על ידי חלוקתו לפי סיבה, חומר ותכלית וכן לפי משך הזמן אשר בתומו יידרש לחדול מקיומו."


"אל תוסיף ותאמר לעצמך דברים מעבר לדיווחם של הרשמים הראשוניים. נאמר לך כי פלוני מדבר סרה עליך. כך נאמר; ואמנם כי נפגעת מכך- זאת לא נאמר. אני רואה כי ילדי חולה. רואה; אך כי נתון הוא בסכנה - זאת איני רואה. כך איפה דבק תמיד ברשמים הראשוניים; בתוכך אל תוסיף להם מאומה ושום דבר לא יבואך. לא זאת אף זאת, אמור לעצמך, כי מכיר אתה כל דבר ועניין המתרחשים ביקום."



הטיית הישרדות


היא רושם מוטעה חמקמק.

דוגמא קטנה המופיעה אצל קיקרו (מתוך ויקיפדיה על הטיית ההישרדות). כאשר אחד מידידיו של דיאגוראס ניסה לשכנעו בקיומם של אלים, בהציגו בפניו את הכמות הרבה של צלמי האנשים שאותם האלים הצילו מטביעה בים – השיב דיאגוראס כי עדיין לא ראינו את צלמיהם של האנשים הרבים שנספו בין שברי אוניות.


דוגמא נוספת (שיתכן והיא אגדה אורבנית, אך ממחישה היטב):

במלחמת העולם הראשונה החלו להשתמש בקסדות. הגנרלים הבחינו כי בבתי החולים יש עליה חדה במספר הפצועים שנפצעו בראשם. מבוהלים, חשבו הגנרלים כי הקסדה החדשה שהונפקה, מזיקה. אך למעשה, בזכות הקסדה, היו יותר ניצולים שבלעדיה, היו מתים.


דוגמא שלישית ויותר סביר שאכן קרתה:

במלחמת העולם השנייה, ניסו האמריקאים לבחון כיצד להציל את חייהם של צוותי אוויר. הם בחנו מטוסים שהצליחו לנחות ונפגעו ממספר רב של קליעים. הם הגיעו למסקנה כי את המקומות שנפגעו מקליעים יש לחזק על מנת לשפר את סיכוייהם של המטוסים לשרוד את ירי האויב. הסטטיסטיקאי היהודי אברהם ולד לקח בחשבון הטיית הישרדות כאשר בחישוביו ניתח כיצד למזער אובדן מפציצים מאש האויב. הוא הציע לחזק את המקומות שלא נפגעו מירי האויב. זאת מאחר והנתונים נלקחו רק מהמטוסים שאכן שרדו ולא מאלה שהתרסקו.

דהיינו, המטוסים ששרדו, יכלו להמשיך לטוס עם פגיעות שבהם הבחינו כאשר המטוסים נחתו. לכן הציע ולד לחזק את המקומות שלא נפגעו מתוך הנחה שבמקומות אלו נפגעו המטוסים שלא שרדו. זו היתה התחלה של תחום חדש - חקר ביצועים.




לסיכום

לא מעט אנחנו נתקלים באנשים שהטיעון שלהם להצדקת מעשה מסוים, מבוסס על הטיית הישרדות. כגון, "סבתא שלי עישנה עד גיל 99 ולא קרה לה כלום", או "פעם לא חגרנו חגורת בטיחות ולא היו יותר מתים". הטיית הישרדות גם הביאה לטיעונים כנגד הצעדים המניעתיים שננקטו בתקופת מגפת הקורונה. בגלל שננקטו צעדים כגון סגרים, ריחוק חברתי וחיסונים, ההצלחה גרמה לזילות של חלק מהאנשים בחומרת המגפה.


הדוגמאות של הטיית הישרדות, ממחישים את שאמרו הסטואים, שיש לבחון את הרשמים בטרם קבלתם כאמת והפיכתם לאמונות ובוודאי בטרם החלטה על פעולה על בסיס אותו מידע. רבים החליטו לא להישמע לדעת מומחים בשל רשמים שהביאו אותם לכדי אמונות שהכל פייק ניוז. מרקוס אורליוס מנחה את עצמו כפי שניתן ללמוד מהציטוטים לעיל, לבחון את הרשמים לפי סיבה, תכלית, חומר וכד'. התרומה של אברהם ולד היא בבחינת רשמים ואי קבלתם כאמת מוחלטת, כי גם כשמשהו עובד, כדאי לבחון למה הוא מצליח.


בחינת רשמים חשובה לצורך הגעה קרוב לאמת. היא חשובה לאושרו ושלוותו של אדם כאשר מנתקים את השיפוט הערכי מהרושם כפי שטען מרקוס אורליוס. בחינת רשמים חיונית לקבלת החלטות גם כאשר מדובר בהיבטים מקצועיים וגם כאשר עוסקים בחקר ביצועים.






48 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page